(1) קצין בכיר במודיעין הישראלי הציג לאחרונה עמדה ולפיה ארגון החמאס נחלש. לדבריו, "ככלל, המגמה הכללית בזירה הפלשתינית היא של היחלשות של כל המערכת, ובכללם של תנועת חמאס. ההבדל הוא שחמאס מצליחה להסתיר את חולשותיה טוב יותר מאשר תנועת הפתח".
האומנם?. על-פי אילו פרמטרים אובייקטיבים נקבעות הערכות הבכיר המודיעיני? אם נבחן את כוח החמאס ברצועה, ניווכח כי הארגון אכן מחזיק במצבת כוח צבאי נרחב, החמאס השתלט על מרבית מוקדי הכוח בשטחים, לאחר שזכה בבחירות לרשויות המקומיות ברפיח, בית לאהיה ושאר מרכזי הכוח; הוא ממשיך וזוכה גם כיום לתמיכה נרחבת במרבית תאי האוניברסיטאות. ולא רק זאת: לראשונה - מדבר החמאס בקול נישא על אפשרות השתלטותו על הרשות הפלשתינית - עמדה שלא נשמעה קודם לכן. בה בעת, מחליט יו"ר הרשות, אבו-מאזן, לדחות את הבחירות הכלליות, מתוך חשש גלוי "מזכייה גורפת של החמאס בבחירות".
האם בכך יש לראות ביטוי ל"היחלשות החמאס", כדברי הקצין הבכיר?, האם העובדה כי האירופאים מתחילים ומכירים בארגון כגורם כוח "שלמרות פעילותו הטרוריסטית יש לשקול הידברות עמו" - מוסיפה להערכות בדבר היחלשותו? האם הולדתו של זרם ישראלי הקורא לשקול כניסה למו"מ עם ארגון החמאס, יכול גם הוא להיחשב כצעד שמחליש את הארגון?.
על-פי אילו פרמטרים קובע הקצין הבכיר, הערכה שאפילו אנשי הרשות הפלשתינית אינם מוכנים לקבלה?
(2) הקצין הבכיר הוסיף ואמר כי "גם מהבחינה הכלכלית חמאס נמצא בבעיה של ממש". לדבריו, "המקורות הכספיים נסגרים בשל ניטור של ארה"ב ואירופה" - האומנם?, כל מי שיקרא את העיתונות הפלשתינית ייחשף בראש כל חודש - לדוח שמפורסם מטעם משרד ההיקדשים הפלשתיני, ואשר מפרט, עד לפרטי פרטים, את נפח כספי הסיוע שמקבלות אגודות החמאס בשטחים, מטעם גורמים ערביים, לרבות מאנשי המפרץ הפרסי. הנעלמה עובדה זו מעיניהם של בכירי המודיעין?
(3) מפקד מנהלת התיאום והקישור ברצועת עזה, אל"מ יואב (פולי) מרדכי, טוען, בעקבות הפיגוע האחרון, כי הפלשתינים הבטיחו לבדוק ולשפר את הבדיקות הביטחוניות במחסומים. לא רק זאת. לדברי קצין בכיר נוסף, "הפלשתינים משתדלים לחשוף מנהרות להברחת נשק, והמצרים אף חשפו לאחרונה מנהרה גדולה". האם אין בדבריו של מר פולי משום אספירין לצורך שיכוך כאבים זמני?. האם אנו מנסים להיאחז בענפי תקוות שווא למרות שאינם מעוגנים בכורח שורש המציאות? הייתכן כי באמת מאמין מפקד מנהלת התיאום כי הצד הפלשתיני עושה "מאמץ אמיתי" לשיפור המצב הביטחוני? היכן עומק החשיבה והמחקר?.
לצערנו, ההצגה הפלשתינית - מרבה להיות מוצגת לציבור הישראלי - כ"עובדה" בשטח. אם הפלשתינים היו עושים מאמץ כנה וגלוי לצורך חשיפת מנהרות, לא סביר היה כי ארגון החמאס ושותפיו היו קובלים על כך? האם שמענו לאחרונה קריאת תיגר מצד חמאס כנגד שיתוף הפעולה הפלשתיני עם "הכובש הציוני", כלשונם? אחרי ככלות הכל, כך היה בעבר כאשר ניסתה הרשות להרשים את הקהילה הבינ"ל בהצגות מעצרים שקריים.
(4) בראיון הראשון שהעניק לתקשורת היועץ לביטחון לאומי, גיורא איילנד, לאחר ההודעה הרשמית על תוכנית ההתנתקות, ניסה הלה, בלהט של שכנוע עצמי, להפיג את החששות של הציבור הישראלי מפני עליית כוחו של החמאס. איילנד, טען אז כי החמאס אינו מתכוון להשתלט על השטחים לאחר הנסיגה, וכי מדיניותו מתרכזת במתן סיוע לחברה הפלשתינית. עם הזמן למדנו כי המציאות טפחה על פניו של איילנד. לא רק שהחמאס איננו מוכן להישאר בודד בזירה הפוליטית, אלא שהוא מציג חזון איתן ונחוש של השתלטות אקטיבית על מוסדות ומנגנוני השלטון. האם מישהו דרש ממר איילנד לשאת באחריות על כישלון הערכותיו?
ולסיום: התקשורת הישראלית מרבה לעסוק באחרונה בשאלות השחיתות בצמרת המדינית ודורשת כי הבכירים ישאו באחריות למעשיהם. השאלה האמיתית היא - מי נושא באחריות על הטעויות הקריטיות בהערכות המודיעין?. האומנם לא היו טעויות?, האומנם המודיעין התריע כי האינתיפאדה הפלשתינית השנייה תארך מעבר לשנה אחת? האומנם המודיעין הישראלי אכן התריע על כישלון אוסלו והשלכותיו? ; האם בוצעה אי פעם חקירה אמיתית מצד הדרג המדיני בדבר שגיאות הערכות המודיעין?
נראה כי הגיע הזמן להגביר את הפיקוח על גורמי הערכה, להבטיח את עצמאותם מפני השפעות הדרג המדיני, לדרוש מהם ניקיון כפיים, ולעמוד למבחן הביקורת של וועדת חוץ וביטחון, כמו גם של הציבור עצמו. לא עוד חסינות מוחלטת לאנשי הצבא. תפקידה של התקשורת להימנע מליפול שבי אחר הספינים הביטחוניים ולדרוש מאנשי הצבא להציג הסברים משכנעים לעמדותיהן הנחושות. חוק צינון לבכירי מערכת המודיעין חיוני על-מנת להבטיח גישה עצמאית, יצירתית, ונטולת השפעה פוליטית.