א) סטיה
לא אלאה אתכם בהרצאה על הציפורים והפרפרים, פשוט משום שעל הצורך שלגביו נועדו איברי המין הדעות אינן חלוקות. אין צורך להכביר מילים: יחסי מין בין בני אותו מין אינם דרך הטבע.
זו עובדה ביולוגית פשוטה, ולכן גם אם יעמדו בשורה מאות פסיכיאטרים דגולים ויצהירו בשבועה שהומוסקסואליות היא לא מחלה, נסביר להם בנימוס שאיש לא טען זאת. הומוסקסואליות היא סטיה, ועם עובדת הטבע הזו איש לא יוכל להתווכח. אפילו אם מבחינה חברתית ההומוסקסואלים היו הרוב או הנורמה, עדיין מבחינה ביולוגית זו סטיה. נקודה.
אי אפשר להתעלם מכך שלמונח יש קונוטציות שליליות ולכן בהחלט ניתן להבין את אי הנחת מן השימוש בו. זו ככל הנראה הסיבה להתפשטות האמונה העממית לפיה הומוסקסואליות איננה סטיה. ואולם עם כל הרצון הטוב להימנע מפגיעה, מכאן ועד לאמונה תפלה קולקטיבית החוטאת לאמת, הדרך ארוכה.
ב) גאווה
חיפשתי וחיפשתי, חפרתי וחפרתי ולא מצאתי שום דבר שההומוסקסואלים ראויים להתגאות בו. אינני מוצא שום סיבה להתפאר לא בהעדפה מינית זו, גם לא באחרת. אם ברצונם להצהיר בראש חוצות שהם אינם מתביישים בהעדפה המינית שלהם, זהו אכן מסר חשוב. אבל מכאן ועד יהירות, שחצנות או גאווה, גם כאן הדרך ארוכה היא ורבה.
ג) דעה קדומה
כולנו כיצורים ביולוגיים יש לנו גם אברי רביה, אבל רובנו לא עושים בהם שימוש ביום יום בדרך לעבודה או אפילו כמחאה. משום מה ההומוסקסואלים מתעקשים ליצור קשר בין מאבקם ובין החצנה של מיניות בוטה. אם הם עצמם בוחרים במיניות בוטה כדרך העיקרית להציג את עצמם בפני הציבור, מי אנו שנערער על התדמית שהם מבקשים להציג לגבי עצמם?
ד) מחאה
כמו כל מיעוט נרדף זכותם של ההומוסקסואלים להביע את מחאתם. ואולם אם הם מחפשים את אהדת הציבור, את אהדתי לפחות הם הפסידו ברגע שאילצו אותי ואת ילדי לצפות מחלוני במופע הרחוב הבוטה שלהם.
ה) כפיה
התעקשותם לבצע פרובוקציה ברורה ולהופיע במלוא הדרם בעיר שנחשבת קדושה לשלוש דתות, לא מעוררת הערכה רבה. יתירה מכך, התעקשותו של בית משפט לפסוק קנס אישי מחשבונו הפרטי של ראש העיר, דבר שלא נעשה גם במקרי שחיתות בוטים, מעורר תחושה קשה שהצדק אולי נעשה אך לא נראה.
לסיכום: גישתם של ההומוסקסואלים בוטה ואף כוחנית. אל לנו להרתע מלגנות גישה בוטה זו גם אם היא משמשת למאבק שיש בו מידה כזו או אחרת של הצדקה, בוודאי ובוודאי אם היא מאיימת ברדיפה אגרסיבית של כל המעז לדבר בגנותה (והמקרים לצערנו ידועים).