התגובות של אירגוני המוסלמים במערב ותומכיהם לאחר הפיגוע בלונדון היו צפויות מראש: גינוי חד-משמעי בתוספת האמירה הקבועה שהמעשים האלה הם נגד האיסלם, והמבצעים אינם מוסלמים אמיתיים. כמה מהמגנים המוסלמים, ארגונים איסלמיים בבריטניה ובארה"ב, טענו בין השאר שפגיעה בבני אדם חפים מפשע, שאינם לוחמים, בדרכם לעבודה, היא בניגוד מוחלט לאיסלם.
זאת היא טענה שקרית, הנובעת או מחוסר ידע באיסלם, או מתוך הנחה שהשומע אינו בקי בחוקי האיסלם ובהיסטוריה של הטרור האיסלמי, ויקבל את הטענה כדבר המובן מאיליו.
על-פי הקוראן, מוחמד הוא האדם המושלם במעשיו ובמידותיו, דוגמה לחיקוי לכל מוסלמי מאמין. כל מה שמוחמד אמר או עשה, כמתואר בקוראן וביתר קובצי מסורות האיסלם (הסירא, והחדית' למינהו), נחשב הלכה למעשה באיסלם, בבחינת "כזה ראה - וקדש".
אחת מפעולות הטרור האחרונות של מוחמד הייתה הפשיטה על היישוב היהודי כייבר (מדרום לאילת), שבו חיו יהודים מאות בשנים, ואליהם הצטרפו הפליטים שגורשו קודם לכן על-ידי מוחמד ממדינה (שבט בני נדיר). הפשיטה הזאת מתועדת היטב בכתבי האיסלם, ושם מתוארת הטקטיקה של מוחמד. הכוחות הפושטים (חוליות הטרוריסטים) החליטו לפשוט על הכפר בבוקר בבוקר, ולהפתיע את התושבים.
החדית', המסורת האיסלמית, מתארת בכמה מקומות את ההתקפה, כאשר הפרט הבולט בה, שחזר ונשנה בגאווה לא מוסווית על חוכמתו של מוחמד, היה שהתושבים הותקפו על-ידי הפושטים בדרכם לעבודת השדה. החדית' מספר במפורש שאנשי הכפר הופתעו על-ידי הפושטים כאשר בידיהם מעדרים וסלים.
הנה דוגמה מפורשת של הלכה איסלמית הקובעת שאין שום איסור לתקוף את האויב בדרכו לעבודה. לא רק שאין איסור - זה מומלץ, כי כן מוחמד עשה. בני כייבר כמובן נטבחו בידי אנשי מוחמד, רכושם נלקח, הנשים נאנסו, הילדים נמכרו לעבדים, והמעט שניצלו - גלו מהמקום. בכיבוש כייבר השלים מוחמד את הטיהור האתני של חיג'אז מיהודים.