רוב היהודים בעולם הם רפורמים ו/או קונסרבטיבים ומדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להביא לניכור של רוב היהדות בעולם, שאנו זקוקים להם במאבקינו להישרדותה של המדינה, בשל מיעוט של חרדים בישראל. מדינת ישראל היא מדינה יהודית אבל דמוקרטית וחילונית ועליה לחבק את יהדות העולם בשם הסולידריות היהודית.
א. העקרונות של היהדות הרפורמית, מאת פרופסור מיכאל מאיר, נערך על-ידי הרב גלעד קריב:
"היהדות הרפורמית היא מן הזרמים הדתיים המרכזיים ביהדות המודרנית. במסגרת התנועה הרפורמית המאורגנת פועלות כיום כ-1,100 קהילות בלמעלה מ-50 מדינות. קהילות רבות נוספות בעולם היהודי פועלות בהתאם לערכיה של היהדות הרפורמית ותפיסת עולמה, אך אינן חלק מן המסגרות הרשמיות של התנועה הממוסדת. היהדות הרפורמית מתאפיינת בגישה ליברלית לחיים הדתיים ובהתאמתה של המסורת היהודית למציאות החיים המודרנית. על-פי גישת היהדות הרפורמית אורח החיים היהודי בזמננו נתון להכרעתו האישית של הפרט. מתוך ראיה זו היחס אל ההלכה המסורתית הוא כאל מקור להנחיה והשראה, אך לא כאל מערכת מחייבת של כללים ואיסורים. בין קווי המתאר העיקריים של היהדות הרפורמית ניתן למנות את שימת הדגש על תכניה המוסריים והחברתיים של היהדות, סובלנות דתית וקידום שוויון בין המינים בכל תחומי החיים הדתיים והקהילתיים. ניצניה של היהדות הרפורמית הופיעו בגרמניה ובמרכז אירופה בעשור האחרון של המאה ה-18; משם התפשטה לאירופה המרכזית והמערבית ועוררה עניין אף את בקרב קהילות מזרח-אירופה. במחצית השנייה של המאה ה-19 התפתחה היהדות הרפורמית בעיקר בארצות הברית, ומאז הייתה זו למרכזה של התנועה. בעשורים האחרונים התפתחה פעילותה של היהדות הרפורמית באופן משמעותי במדינת ישראל, בחבר המדינות ובמזרח אירופה".
מדע היהדות ב. העקרונות של היהדות הקונסרבטיבית מאת ניל גילמן, מתוך הספר זמן יהודי חדש בעריכת ירמיהו יובל:
מקורותיה של התנועה הקונסרבטיבית עוד ב"האסכולה ההיסטורית" של יהודי אירופה אמצע המאה ה-19. אסכולה זו, שהייתה בעיקרה קבוצה של מלומדים ורבנים, קידמה בברכה גם את האמנסיפציה וגם את ההשכלה היהודית וששה להזדמנויות החדשות שנוצרו להגיע להשתתפות מלאה של הקהילה היהודית בחיים הפוליטיים והאינטלקטואליים של המערב. היא אימצה גישה של פתיחות ללימוד הטקסטים היהודיים הקלאסיים והשתמשה בכל המקורות המחקריים הזמינים לפענוח המובן המילולי של טקסטים אלה, בהקשריהם המקוריים. הגישה הזאת ללימוד המקרא הייתה ידועה בשם Wissenschaft des Judentums (המובן המילולי: מדע היהדות. (מחויבויותיה של האסכולה ההיסטורית הביאו תחילה את תומכיה לעמוד בקשר הדוק עם תנועת הרפורמה שצצה ועלתה בעשורים הראשונים של המאה ה-19 בגרמניה, אבל ככל שהרפורמה אימצה עמדה ליברלית יותר ויותר בעניינים אידיאולוגיים ופולחניים, ניתקו מנהיגי האסכולה ההיסטורית מגע עם הרפורמה ואימצו להם זהות עצמאית. הרגע המכריע היה בשנת 1845 כאשר הרב זכריה פרנקל, ממנהיגיה של האסכולה הזו, נטש את ועידת הרבנים הרפורמיים שנערכה בפרנקפורט מתוך התנגדותו להחלטתה שהעברית תחדל להיות שפת התפילה המחייבת בבתי הכנסת. בשנת 1854 נתמנה פרנקל לנשיא בית המדרש לרבנים בברסלאו, שנוסד כדי להכשיר רבנים על-פי עקרונות האסכולה ההיסטורית.
מספר היהודים בעולם כיום הוא 13,750,000. 5,970,000 מתוכם חיים בישראל, 5,460,000 חיים בארה"ב, 1,430,000 חיים באירופה, כ-400,000 חיים באמריקה הלטינית והשאר במקומות שונים בעולם. היהודים בישראל מהווים 43% מיהודי העולם ויהודי ארה"ב מהווים 39% מהיהודים בעולם.
הריכוז הגדול ביותר של יהודים בעולם לאחר ישראל הוא בארה"ב. על-פי סקר מכון פיו מ-2013 כ-55% מהיהודים משתייכים לזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, 10% הם אורתודוכסים ו-30% אינם משתייכים לאף זרם. יהודי ארה"ב מעורים היטב בכל תחומי החיים ולמרות שהם מהווים מיעוט בחברה האמריקנית הם בעלי השפעה בתחומים רבים, כולל בתחום הפוליטי. מדינת ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה להתנכר למיליוני יהודים מפני שהערכים שלהם אינם תואמים את תפישת העולם החרדית בישראל שהיא תפישה מיושנת המתעלמת מהמתרחש בעולם החיצון. מדינת ישראל זקוקה לתמיכת יהדות ארה"ב במאבקיה להישרדות בעולם עוין.
הכנסת חייבת להכיר בזרמים השונים ביהדות ולהכיר במציאות של פלורליזם דתי ביהדות.