מרגע שהריבון - כנסת ישראל - קיבלה בחוק את תוכנית ההינתקות יש רק דרך אחת להשיב את הגלגל אחורה: לקבל החלטה חדשה בכנסת ישראל המבטלת את החוק הקודם ומחליפה אותו בהחלטה חדשה. הוויכוח על תוכנית ההינתקות כבר עבר מזמן את שאלת ההגינות והתקינות הדמוקרטית - שאלות שעליהן נצטרך לדון לקראת העתיד. הוויכוח כעת הוא לא על זכות המחאה ואפילו לא על ההינתקות עצמה. הוויכוח כעת מתמקד כולו בשאלה מי הריבון בישראל.
מותר למחות ולדעתי זו גם חובתו של כל מתנגד הינתקות. לפעול למען סיכול ההחלטה, לא בכנסת אלא ברחוב, פרושה לקבוע בכוח ריבון חדש למדינת ישראל. לא כנסת ישראל על מגרעותיה הרבות הנבחרת על-ידי כלל העם היא הריבונית אלא, לפי מתנגדי ההינתקות, מועצת יש"ע במקרה הטוב, רבני יש"ע במקרה הגרוע ו'נוער הגבעות' במקרה האסוני.
אסור למשטרת ישראל לפגוע בזכות המחאה של כל המתנגדים להינתקות. מותר אפילו לחסום ליום יומיים את הכניסה לירושלים בשם המחאה. באותה מידה אסור למשטרת ישראל לאפשר בכל דרך שהיא לקבוצה כל שהיא לסכל את החלטות ריבוניות של כנסת ישראל. החלטות שיתכן, אפילו, שהן לקויות ושנויות במחלוקת לדעת חלק גדול מאזרחי המדינה.
מלכתחילה הכריזו יוזמי 'צעדת ההתחברות' על כוונתם להפר חוק, להגיע בכוח לגוש קטיף ובכוח ההמונים הרבים, כמה עשרות אלפים, לסכל את תוכנית ההינתקות. הדגש על המילה לסכל. רבים מרבני יש"ע, מבאי ההפגנה ומאלו שהפגינו קודם במחסום כיסופים קוראים בריש גלי לסירוב פקודה המוני כצעד נוסף לסיכול ההינתקות; למעשה קריאה המונית לסיכול ריבונותה של מדינת ישראל. בצדק ניסתה המשטרה, מלכתחילה, למנוע את צעדת ההתחברות. אין משטרה בעולם שיכולה לאפשר באופן חוקי כנס שנועד לסכל בכוח החלטה ריבונית של המוסדות החוקיים במדינה.
'אריק קורע את העם' צועקות בהיסטריה נערות בנות 14 שטרם בשלו להבין את מורכבות החיים. כן, כל החלטה גורלית וקיומית לעתיד האומה חזקה עליה שתהיה שנויה במחלוקת, שתקרע את המחליטים ואת הציבור. אבל אסור לאף ממשלה בישראל להתחמק מאחריות בגלל גודל המחלוקת. חלק גדול מהבעיות העכשוויות הרי נובע מהחשש, בעבר, לקבל החלטות גורליות נוכח מחלוקת קשה בינינו.
הקרע בעם, גדול וקשה ככל שיהיה, ניתן לאיחוי. עדיין אנחנו מסוגלים, גם אחרי ההינתקות, לפעול כעם אחד נוכח הקשיים הרבים שלפנינו, לבנות חזון חדש ומאחד. קביעת ריבונות חדשה בכוח, המסכלת את החלטות כנסת ישראל אינה ניתנת לאיחוי. זה עלול להיות סופה של מדינת ישראל לא רק כמדינה יהודית דמוקרטית אלא כמדינה בכלל. סופה גם של מדינת מתנגדי ההינתקות.