זה התחיל באופן תמים למדי, מין משחק כזה, הזדמנות נפלאה להרגיש קצת היפיז וקצת סיקסטיז קרוב לבית. "מה אנחנו רוצים? - שלום! - מתי אנחנו רוצים אותו? - עכשיו!" צעקו הם את שיר ההפגנות האמריקני המגוייר מעט. "תנו צ'אנס לשלום... תנו לשמש לעלות..!" שרו בכיכרות והיה זה כל כך כיף, הרגישו כל כך טובים ויפים, רדיקלים כאילו, בעד השלום והחופש, כמו ההם בדרום אמריקה...
היהודים, המעוררים קנאת גויים בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בין חתני פרסי נובל - התגלו שלומיאלים במדינתם. פעם חיי הפרט, הקהילה והרוח של היהודים הושתתו על התרבות התלמודית, שגם המתבוללים, שמעולם לא הציצו בדף, עדיין שאבו את רוחה מהדורות הקודמים: המסקנות וההחלטות של חייהם התבססו על לימוד, חשיבה הגיונית והשכל הישר. החשיבה המדינית של ישראל התבססה על תרבות הסיסמאות של התנועה הסוציאליסטית, שאכלה כל חלקה טובה ואף השליטה את צורת החשיבה הזו גם על התנועות האחרות.
היפים והאמיצים האלה, הם לא רצו לראות את הזיוף והשחיתות של המנהיגות שלהם, את השקר ותאוות השלטון והבצע - למי איכפת בכלל מהפוליטיקה המלוכלכת, כאשר הכל כה פשוט וברור ורק צריך לעשות מאמץ וללמוד לוותר ולהיות טובים ויפים כמונו - ויהיה שלום, ממש עכשיו...
התשלום היה בלתי נמנע והמחיר היה יקר. הסיסמה "שטחים תמורת שלום" התממשה בהקמת דוכסות טרור נשלטת על-ידי פשע מאורגן, כל מטרתה - להמשיך ולייצר זהב מדמם של תושבי המזרח התיכון, יהודים וערבים.
"הכיבוש משחית" הביאה למסירת האוכלוסיה הערבית לאחד השלטונות האפלים ביותר בעולם; אלף אלפי "כיבושים" ישראלים לא היה מגיעים לרמה דומה של דיכוי, שחיתות והתאכזרות כלפי האוכלוסיה, כמו אלה שמפעילה הרשות הפלשתינית.
"פיתרון הבעיה הדמוגרפית" הביא לפריצה הראשונה של ההתנגדות הישראלית ל"שיבת הפליטים". ראיסים ושוטרים למיניהם הובאו מטוניס, עכשיו כל שטח שיפונה יתמלא ב"פליטים" נוספים, אנשי חמאס וחיזבאללה מלבנון. המלחמה תימשך, בתנאים הדמוגרפיים החדשים, שישתנו לרעת ישראל.
האסונות, שבאו כתוצאה של פארסת "אוסלו" הביאו לכאורה לאיזושהי תחילה של התפכחות, אחרי שהנבואות השחורות של 93' התגשמו במלא עוצמתן. המחיר ששילמו הערבים, "המשוחררים מהכיבוש" כביכול, הוא הנורא מכל. אין עוד הרבה מקומות בעולם, שהממשלה בציניות כזאת מחזיקה את נתיניה במעמד של בשר-תותחים, שילדיהם מחונכים לחפש את המוות וגדלים בציפייה דרוכה לו. הראיסים הטוניסאיים ושותפיהם הישראלים עושקים אותם ללא רחם, אחרי שחיסלו כל שריד ופליט של חוק וסדר, למען תפיחת חשבונות הבנק של עצמם.
המחיר ששילמה ישראל: מעל 1,000 הרוגים, אלפי קטועי גפיים, עיוורים, חירשים ופגועי הלם - והמונה ממשיך לעבוד. כל אלה לא נמצאו ראויים שישראל תקים לכבודם ועדת חקירה קטנה אחת. אמנם, אחרי שכל זה אירע כמה אנשים חשו בירידת האסימון: כנראה הרעיון של "שלום תוך פשרה טריטוריאלית" לא היה כל כך רעיון של משיח-אמת, כפי שזה היה נראה בתהלוכות של "שלום עכשיו", סימפוזיונים אקדמיים וכינוסים של מפלגת העבודה.
עם תחילת ההתפכחות בא הפחד. לא סתם פחד אלא הפחד הגרוע ביותר, כזה שמשתק גם את עזי הלוחמים, שקמו להסתער ממרחק של ראיית לובן בעיניים והובילו מטוסי תקיפה נגד מטרות רחוקות בעורף האויב. זהו פחדו של האדם בפני הצורך להסתכל בתוך עצמו ללא פשרות ולנער את ערכת האמונות הישנות עד היסוד.
ניעור האמונות והתנערות מהדרך, שהובילה לאסון, לא התרחשו, הפחד שיתק את התהליך באיבו. החיה הפצועה הדחוקה לפינה היתה צריכה לפרוץ לאותו הכיוון שממנו באה: האשמים של אתמול יוכרזו גם האשמים של היום. האויב הלאומני המסוכן ביותר של אתמול יבויית ויגוייס לביצוע ההוראות של מועצת זקני מפא"י.
הסיסמאות ישופצו מעט, הנוסחים הישנים יושכחו כלא היו, הנוסחים החדשים יקבעו עדיין את כורח הנסיגה (ייהרג ובל יעבור), עדיין יאשימו את הימנים, הדתיים והמתנחלים ורק תשונה מעט מטרת הנסיגה: כעת זה לא למען מזרח תיכון מדיף ריח שושנים אלא הנסיגה על-מנת לסגת, כי ככה זה, זה מה שצריך לעשות, זו התוכנית ואותה נבצע...
ההתמכרות לסיסמאות, הפחד והשינאה עושים שמות בנפשו של האדם, הם "החומצה האוכלת את הנפש", גורמים לעיוורון, חירשות ואטימות של התבונה - אותו האיבר היחיד המבדיל באופן ממשי בין האדם לבהמה.
האתר "חדר החדשות" פרסם פרטים על הכאתו של עקיבא ויתקין בידי שוטרים, כולל תצלום פניו, דם זורם מאפו ומעיניו, ואלה היו תגובות אמיתיות של אנשים אמיתיים, בישראל של היום:
"אני מחזק את ידי השוטרים המסכנים. בכל פעם אני תמה ומתפלא מחדש על החוצפה ועזות המצח של המתפרעים מהימין, הם מפירים את החוק, מסכנים חיי אדם וחיי שוטרים, ומתפלאים על היד הקשה הנדרשת במקרים אלה. טוב יעשה עקיבא אם יישב בביתו ויביע מחאה לגיטימית במסגרת החוק ולא יחרחר ריב ומדון ויעורר פרובוקציות בצמתים בניגוד לחוק. אין לי ספק שמר עקיבא התמים תרם חלק נכבד למצב שאליו הגיע בהתנהגות שחצנית ועוקצנית, אנחנו הרי יודעים איך זה עובד, זורקים איזה מילה מעליבה לשוטר וגורמים לו לאבד את העשתונות ואחר כך מגלגלים עיניים בפליאה על התנהגות המשטרה. כל הכבוד לשוטרים ששמרו על איפוק ולא שברו את עצמותיו של פורע החוק. אריה בר, באר שבע."
"אני לא רואה פה שום לינץ'. ראיתי את הווידיאו, ואני רואה פה משטרה שמפעילה כוח פיסי סביר נגד בחור שכנראה הפר את החוק וחסם כבישים (לא ראיתי אותו עושה את זה, אך כנראה שזה מה שהוא עשה. אז למה אתם מנסים לעשות פרובוקציות?"
"יצא בזול. מי שמפר חוק מצידי שישברו לו את העצמות ויזרקו אותו מדמם לתעלה. תפסיקו להסית. בקצב הזה לא תהיה מדינה. תפנימו את שלטון החוק ועצם קיום המדינה הוא מעל הכול. טומי, חדרה."
"סהרורים לכו לעזאזל. לפי התגובות באתר ורוח הכתבות באתר נראה לי שיש פו ליקוי מאורות. קשה לי להבין איך קבוצה שלא מוצא חן בעינה החלטות ממשלה מביאה את המדינה לכאוס. אנחנו דומים מיום ליום לרשות הפלשתינית. אין דין ואין דיין. נורמלי, שלומי."
וגם אלה מלים אמיתיות, שנכתבו על-ידי איש אמיתי, בישראל של יום:
"סרבנות ולכו לג'יבליה
לכו תחיו בעזה עם החמאס. מתאים לכם. תבקשו כבר עכשיו. מהרשות. ותחזירו את ילדנו החיילים מהשטח השחור שם כי כל מה שיש שם שחור. ודם הדשא הירוק טובל בדם החיילים, האוכל שאתם מייצרים מדם החיילים, הנשימה שאתם נושמים מדם החיילים, הכסף שאתם מרוויחים מדם החיילים. רק על תשכחו להחזיר לארץ את הילדים שהם בני הערובה שלכם ואחריהם אתם מטיבים להתחבא. כי אתם פחדנים שפלים. ראובן כהן, קריית שמונה."
זה הסגנון של היום: "קדימה, השוטרים, שברו להם עצמות והשליכו אותם לדמם בצידי הדרך. אנחנו נשסה אתכם ונגיד, שכל מעשיכם למען החוק ונגונן עליכם. אתם הרוטוויילרים והדוברמנים של הדמוקרטיה שלנו. היי, מישהו כאן לא מרוצה מהחלטת הממשלה? סתום ת'פה, ברור!? מה זה? רב-סמל, לך תעשה את מה שלימדו אותך, שתי אצבעות לתוך הנחיריים ולמשוך חזק. ככה, יופי, בפעם הבאה תעשה את זה יותר מהר. כאן זה דמוקרטיה, לא הבנתם? - אז נלמד אתכם! מי הרשה לכם בכלל לצאת מהבית? מה, יש לכם מונופול על הדמוקרטיה?..."
"מה אתם חושבים, שהדמוקרטיה היא שלכם? היא של אבא שלנו! לכם יש דרך לגיטימית למחות: להתעצבן בבית מול חיים יבין על המרקע. תגידו תודה שאנחנו עוד מרשים לכם את זה. עוד מעט נפתח טלוויזיה דו-כיוונית לכל בית ונכפה עליכם דמוקרטיה מלאה, תרצו או לא תרצו..."
לך תסביר לכסילים האלה, שכך בדיוק מתחיל משטר פשיסטי, שיום אחד יבואו גם אליהם ויקרעו להם את האף והעיניים והשכנים יגידו: "אם השוטרים עושים להם ככה, אז זה אומר שמגיע להם. אין עשן בלי אש, כשחוטבים עצים - עפים שבבים..."
לך תסביר לכסיל ההוא מקריית שמונה, שכל ההבדל בין הבית שלו לבין הבית בנצרים הוא רק המרחק הפיזי מהדלת עד הטנק הראשון...
פעם הם עוד היו צעירים נאיביים, שרק בטעות האמינו למנהיגים נוכלים. היום זה פנים קרות, עיניים מלאות תאוות נקם וניבים בולטים בזוויות הפה, נוטפים ריר חומצתי.