סכסוך שכנים, קלון

תמצית העובדות השאלה הניצבת לפתחנו: האם דבק קלון במעשיו של המערער, עורך דין אשר הורשע בפלילים בעקבות אירוע, בו תקף את שכנתו, על-רקע ויכוח סתמי שהתגלע בנוגע למקום חנייה? המערער הורשע בבית משפט השלום בעבירות של תקיפה חבלנית וגרימת נזק בזדון. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחה. בעקבות הרשעתו של המערער הגיש המשיב בקשה לבית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין, להטיל עונש על המערער לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין. בית הדין המחוזי קבע, כי דבק קלון בעבירות בהן הורשע המערער בבית משפט השלום, ובשים לב לעבירות המשמעת הרבות בהן הורשע בעבר, השית בית הדין המחוזי על המערער עונש של 3 חודשי השעיה בפועל ו-6 חודשי השעיה על תנאי אם יעבור כל עבירה דומה. שני הצדדים ערערו על פסק הדין לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. בית הדין הארצי דחה את ערעורו של המערער, וקיבל את ערעור המשיב על קולת העונש, על-ידי שהחמיר בעונשו של המערער והעמידו על 6 חודשי השעיה בפועל ו-6 חודשי השעיה על-תנאי. הערעור שבפנינו מכוון נגד קביעת הערכאות הקודמות כי דבק קלון בעבירות בהן הורשע המערער. המערער טוען, כי הערכאות הקודמות שגו בכך שהתעלמו מהעובדה, שמדובר בסכסוך שכנים שאין לו כל קשר לעובדת היותו של המערער עורך דין, וכי הדבר היה צריך להוביל, לשיטתו, לקביעה כי אין מדובר בעבירות שיש עימן קלון. לחלופין טוען המערער, כי יש להקל בעונש שהושת עליו, שכן, לטעמו, נסיבות המקרה, נסיבותיו האישיות והעובדה שמדובר באירוע משנת 1993 - לפני למעלה מ-11 שנים - צריכות היו להביא לכך, שלא ייגזר עליו עונש של השעיה בפועל, או למצער, לא היה מקום לכך שבית הדין הארצי יחמיר בעונשו. נקבע כי בעבירות בהן הורשע המערער דבק קלון, וכי אין להתערב בעונש שהושת עליו. נקבע - סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין אינו מפרש "קלון" מהו, או באילו נסיבות דבק הוא בעבירה. את התוכן, שראוי שמושג זה יישא, יש לגבש בהתחשב בתכלית החוק שמכוחו הוא מוטל. במקרה דנן, המשמעויות שניצוק אל תוך התיבה "קלון" הן אלה, המקיימות את התכונות, אשר מצופה שיהיו בעורך דין, על-מנת שיוכל למלא תפקידו, תוך שמירת האמון שרוחשים הציבור ומערכת המשפט לקהילת עורכי הדין. נקבע - השאלה, האם נעברה העבירה תוך שעורך הדין ממלא תפקידו, או במנותק מעיסוקו זה, אינה מעלה ואינה מורידה לעצם ההכרעה בשאלת הקלון, כל עוד נמצא, כי התנהגותו אינה עולה בהתאמה עם ההתנהגות המצופה והנדרשת מעורך דין. נקבע - עניין לנו בעורך דין, אשר הורשע בביצוע עבירות אלימות, על-רקע ויכוח סתמי שהתגלע בנוגע למקום חנייה, ואשר בעקבותיו טעמה המתלוננת את נחת זרועו. התנהגות שכזו אין לה מקום ואין לקבלה. ביתר שאת מצופים הדברים ממי שהינו חלק ממערכת המשפט, ממי שבהתנהגותו אמור לשקף את הערך של כיבוד החוק. התנהלותו של המערער אינה עולה בקנה אחד עם מקצועו. אלימות אינה נמנית על ארסנל הכלים שבידו של עורך דין, המוצא עצמו מעורב בוויכוח, יהא הדבר במסגרת תפקודו המקצועי או מחוץ למסגרת זו; היא פוגעת בכבוד מקצוע עריכת הדין ובתדמית העוסקים במשלח יד זה. לפיכך, במקרה דנן נסיבות ביצוע העבירה מעידות על הקלון שדבק במערער. בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בלבד ניתן יהיה לקבוע, כי הפעלת אלימות על-ידי עורך דין אין עמה קלון. נקבע - מעשה אלימות מעין זה שבוצע על-ידי המערער מחייב ענישה הולמת, שתבטא את סלידת קהילת עורכי הדין מן המעשה, ואת הפסול שיש במעשה שכזה, המבוצע על-ידי עורך דין. ריבוי הרשעות בעבירות משמעת קודמות, ביניהן גם הרשעות בגין איומים, בגין התבטאויות בוטות והתנהגות בוטה, הינו שיקול כבד-משקל, אותו לא ניתן שלא להביא בחשבון בבחינת עונשו של המערער. בנסיבות התיק שבפנינו, גם כשאני משווה לנגד עיני את פרק הזמן הממושך שחלף מאז בוצעו המעשים - למעלה מ-11 שנים - נותרת חומרת המעשים בעינה. לפסק הדין המלא