על עורכי דין והטרדה מאיימת

תמצית העובדות זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום, שדחה את בקשתו של המערער ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת, כמשמעותו בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001, כנגד המשיבה, עורכת דין במקצועה, המייצגת את אשתו של המערער בהליכים משפטיים, המתקיימים בין בני הזוג בפני בית המשפט לענייני משפחה. הטענות שהועלו על-ידי המערער כנגד המשיבה היו בכך, שהיא הפיצה מסמכים שיקריים ומסרה הודעות כזב למשטרה ולבית המשפט, במטרה שהמשטרה תעצור אותו, כי היא מתגרה במערער, ועלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך. בית המשפט קמא קבע, כי אף אחת מהפעולות, המיוחסות למשיבה, לא נתפסת לכדי "הטרדה מאיימת", כמשמעותה בחוק, ועוד קבע, כי הגבלת פעולותיו של עורך-הדין, על-ידי שימוש בכלי של צווי מניעת הטרדה מאיימת, תפגע באופן קשה ובלתי מידתי הן במקצוע עריכת הדין, והן בחובתו של עורך הדין לייצג את לקוחו נאמנה. המשיבה טוענת, כי כל הפעולות, נשוא ערעור זה, נעשו במסגרת עבודתה כעורכת דין במהלך הטיפול המשפטי שלה במרשתה, היא אשת המערער, ולא לצורך הטרדתו. עוד היא טוענת, כי פעולות המערער, למעשה מטרידות אותה כעורכת דין, וכי אם המערכת המשפטית תיתן ידה לבקשה מסוג זה, הדבר עלול לגרום לפגיעה במקצוע עריכת הדין, ולחשש של עורכי-דין מפני ייצוגם של אנשים. הערעור נדחה. נקבע - חוק מניעת הטרדה מאיימת לא מגביל את מתן הסעדים הקבועים בו לתחום היחסים שבינו לבינה, ונוקט לשון כללית המתייחסת לכל אדם. על בית המשפט לנהוג בזהירות ובאופן מידתי בבואו להפעיל סמכות על-פי החוק, נוכח הגבלת חירותו של הצד הפוגע, המוגנת בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. נקבע - במקרה דנן, גם אם העובדות הנטענות בבקשה נכונות כולן, הן אינן מגלות עילה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת. הפעולות המיוחסות למשיבה, נעשו כולן במסגרת עבודתה כעורכת הדין של אשת המערער, ולא נעשו בכדי לגרום למערערים הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק. המשיבה פעלה במסגרת גבולות ייצוג עורך הדין את לקוחו, ללא כוונה לפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של המערער. נקבע - הגבלת צעדיו של עורך הדין, בדרך של חשיפתו לצווי מניעת הטרדה מאיימת חדשות לבקרים, תפגע באופן קשה ובלתי מידתי במקצוע עריכת הדין, בחופש העיסוק של עורך הדין ובחובתו של עורך הדין לייצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות, ובכך יצא הציבור נפסד. לפיכך, על בית המשפט לבחון בזהירות בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, כשזו באה במטרה להגביל את עורך הדין מלייצג את לקוחו נאמנה. אין לשלול אפשרות, כי מעשיו של עורך הדין עלולים לעלות לכדי הטרדה מאיימת, אך מדובר במקרים קיצוניים וחריגים. אין לקבוע מסמרות בעניין, ויש לבחון כל מקרה לפי תנאיו ונסיבותיו. לפסק הדין המלא