"וניתצתם את מזבחותם ושיברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש
ופסילי אלוהיהם תגדעון ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא.
לא תעשו כן לה' אלוהיכם"
[דברים, י"ב, ג'-ד']
מצווה היא להשמיד מבני עבודה זרה בארץ, כדי למנוע עבודת אלילים על כל הכרוך בה, החל בגילוי עריות וכלה בהעלאת קורבן למולך. מיד לאחר ציווי זה - באה מצוות לא תעשה והיא שלא לעשות כן למבנים המשרתים את עבודת ה', כי אותם חובה לשמר.
מצוות עשה קפ"ה במניין המצוות ב"ספר המצוות" לרמב"ם, קובעת:
"הציווי שנצטווינו להשמיד כל עבודה זרה ובתיה בכל מיני השמדה והשחתה: לשבר, לשרוף, להרוס ולכרות - כל מין במה שראוי לו, כלומר: במה שיהיה מוחלט ומהיר יותר להשגת השמדתו".
מצוות לא תעשה ס"ה בספר המצוות לרמב"ם קובעת לאמור:
"האזהרה שהוזהרנו שלא לנתוץ את בתי עבודת ה' יתעלה או להשחית את ספרי הנבואה או למחוק את השמות הקדושים וכיוצא בזה. ולשון הלאו שבא בעניין זה הוא אמרו: "לא תעשון כן לה' אלוהיכם" (דברים, י"ב, ד'), אחר שכבר הקדים את הציווי לאבד עבודה זרה ולהשמיד שמה ולנתוץ את מזבחותיה לגמרי, והזהיר ואמר: "לא תעשון כן לה' אלוהיכם". וכל העובר על איזה דבר מזה, כגון שיהרוס משהו מן ההיכל והמזבח וכיוצא בהם, או שימחוק שם משמות ה' - לוקה".
הרלב"ג בפירושו לתורה מבאר את פסוק ד' הנ"ל:
"הוזהרנו בזה שלא לאבד ולנתוץ מה שהוא לשם שמיים. ולזה יתבאר שהנותץ אבן אחת מהמזבח או מההיכל דרך השחתה עובר בלאו".
זו ההלכה החלה גם על בתי הכנסת בגוש קטיף; אין רשות להרסם, וההורס אותם הוא עבריין על חוקי התורה, על כל הכרוך בכך. בעת כתיבת שורות אלו, לא ידוע האם יהרסו את בתי הכנסת, כמו גם מי יהרוס אותם. אך ברור כי כל מי שהתיר, ויותר מזה: החליט וביצע את ההרס של בתי הכנסת, ייכלל בקטגוריה מאוד מסוימת ביהדות.
פסיקת בג"צ המתירה הריסת בתי הכנסת היא בעלת חשיבות מבחינה ציבורית, כי לאור ההלכה הברורה לעיל כמובא מכתבי הרלב"ג והרמב"ם, בג"צ בפסיקתו מיקם את עצמו כמנותק משורשי החקיקה ביהדות. פסיקה זו מבטלת כל ספק לגבי עמדתו של בג"צ, למי שעוד היה ספק בנדון.
יש להבין כי ההתייחסות להרס בתי הכנסת כפי שמתכוונים לבצע היא בדיוק כמו - להבדיל - הרס במות לעבודה זרה כפי שהרמב"ם מתאר - "במה שיהיה מוחלט ומהיר יותר להשגת השמדתו".
מן הסתם המשימה תוטל על צה"ל, או לפחות חלקית על צה"ל. והיה אם כך יהיה, כיצד ינהג חייל דתי לאור ההלכה הברורה ומשמעותה? האם גם במקרה כזה יוגדר מי שלא יסכים לבצע פקודה זו כסרבן?
הדילמה המובאת לעיל היא רק ממחישה את האבסורד שבהינתקות כפי שבוצעה, והאבסורד הזה נותר בעינו, בין אם ייהרסו בתי הכנסת בגוש קטין על-ידי ישראל ובין אם לא.
בג"צ בהחלטתו נכנס כאן למילכוד: החלטה להרוס מציבה אותו בחברה לא מכובדת ביהדות, בלשון המעטה. החלטה שלא להרוס, עלולה ליצור הפקרת קדשי ישראל באחריות מי שכך החליט.
...והמילכוד ממחיש את האבסורד.