מידיעה עיתונאית התבשרנו על הכוונה להמשיך ולקיים את מפעל ההזנה לילדים, ולחייב הורים בתשלומים מדורגים על-פי מצבם הסוציו-אקונומי. לכאורה, זהו רעיון מבריק המראה עד כמה יש לנו כוונות טובות לחלק את הנטל, אבל...
כמהנדס תעשיה וניהול שמתמחה בתחשיבים כלכליים, אני מתקשה להבין כיצד ייערכו החישובים. ולהלן דוגמה, כפי שאומרים, מהחיים: ראובן הוא גרוש עם שני ילדים המצויים אצל גרושתו שהיא אימם (שרה).
ראובן, שעזב את הבית, חי עם רחל, ללא נישואין אך מחלק איתה הוצאות. לרחל יש שלושה ילדים. בעלה לשעבר, שמעון, מתקשה לתמוך בה הואיל והוא מובטל ויש לו גם אמא קשישה שאינה עובדת.
שרה, גרושתו של ראובן, מנהלת את חייה עם יהודה שהוא עדיין נשוי "על הנייר" כי אשתו מסרבת לתת לו גט, וחי בנפרד ממנה מזה כמה שנים. יהודה תומך בשלושת ילדיו, ואף מארח אותם בביתו לתקופות ארוכות שנמשכות לעיתים מספר חודשים.
אולי מישהו יוכל לומר לי כיצד לחשב את אחוזי ההנחה המגיעים לכל אחד מהילדים?