בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת חשף השוטר פרנק סרפיקו פרשת שחיתות ענקית במשטרת ניו-יורק, בה היו מעורבים חלק ניכר משוטרי העיר וקציניה הבכירים. "ועדת קנפ" שחקרה את הפרשה חילקה את שוטרי ניו-יורק לשני סוגים: "אוכלי עשב" היו השוטרים שקיבלו טובות הנאה אסורות מכלל התושבים, ו"אוכלי בשר" היו שוטרים מושחתים, בעיקר בלשים ושוטרי מחלק המוסר, שהיו מעורבים בפעילות פלילית חמורה כמו קבלת שוחד, קבלת רכוש גנוב העסקת זונות או בעבירות של סחיטה ואיומים.
במהלך השנים נחשפים בני-יורק, כמו במשטרות אחרות בעולם, פרשיות שחיתות במחזוריות של מספר שנים.
ישנה הסכמה רחבה בקרב חוקרים העוסקים בקרימינולוגיה ובמדעי המשטרה, כי שחיתות משטרתית הינה תופעה המובנית בתוך עבודת המשטרה, במיוחד בתרבותה הארגונית. למצב זה ישנם הסברים ברמה החברתית, הקבוצתית וברמה האישית. אולם, נראה כי התרבות הארגונית של המשטרה משמשת כ"בית היוצר" העיקרי של שחיתות וסטייה ארגונית. תרבות זו מעוצבת בקונטקסט תפקודי מיוחד של שוטרים הנחשפים בדרך של שגרה לרוע האנושי ולצדדים האפלים ביותר של טבע האדם.
השוטרים גם נגועים בצורה בלתי-אמצעית בשחיתות פוליטית ברמה המוניציפלית כמו גם ברמות השלטון הבכירות ביותר. שוטרים נתקלים לעיתים קרובות באוזלת יד של מערכת המשפט הפלילי, המאפשרת לעוברי חוק לצבור רכוש ועוצמה, בבחינת "רשע וטוב לו".
בשנים האחרונות נחשפות לידיעת הציבור בישראל פרשיות רבות יחסית של קציני משטרה בכירים וזוטרים, החשודים בקבלת שוחד מגורמים פליליים או עסקיים. באופן לא מפתיע, מדובר בשוטרים המשרתים ביחידות חקירה ומודיעין איכותיות, כמו יחידות מרכזיות, המובילות את ההתמודדות עם פשיעה ועבריינות.
תופעות אלה גורמות לנזק חמור ביותר למשטרת ישראל ולמערכת אכיפת החוק, והן מאיימות על אושיות השלטון הדמוקרטי שיציבותו תלויה במידה רבה בתפקודה של משטרה נקייה משחיתות.
התנהגות בלתי-הולמת של שוטרים, ובמיוחד שחיתות במשטרה, מביאה לידי פגיעה באמון הציבור, פוגעת ביכולת התפקודית המקצועית של השוטרים, פוגעת בדימוי העצמי של השוטרים ושל עובדי ציבור אחרים, מביאה לידי הגברת הפשיעה, פוגעת בשלטון החוק ומאיימת כאמור על יציבות המשטר הדמוקרטי, ועלולה להביא לידי קריסת מערכות כללית במדינה.
הנחת העבודה הניהולית צריכה להיות שקיימת סבירות ארגונית גבוהה להסתאבות המשטרה. לאור הנזקים הקשים הגלומים בשחיתות שוטרים, מוטלת החובה על המפקח הכללי ועל השר לביטחון הפנים לבנות במשטרה מערכת יזומה ושיטתית של מניעת שחיתות והתמודדות עם תופעות בלתי-הולמות ובלתי-אתיות.
מערכת כזו לא רק שאינה קיימת, אלא ישנה אפילו נסיגה במה שהיה קיים בעבר. לדוגמה, באחד מסבבי הקיצוצים שהיו בשנים האחרונות בוטל התפקיד של "קצין חינוך ראשי" במשטרה, שתפקידו העיקרי היה להפעיל מערך של הטמעת ערכים והתנהגויות אתיות ונקיות כפיים.
ביטול התפקיד מצביע יותר מכל על החשיבות, או נכון יותר על חוסר החשיבות המספקת שמקנה המשטרה לתחומים של אתיקה, טוהר מידות ומניעת שחיתות.
צריך להדגיש כי באופן כללי משטרת ישראל אינה מושחתת והיא בעלת רמה גבוהה של ניקיון כפיים יחסית למשטרות אחרות בעולם. אולם המקרים האחרונים של מעורבות בשחיתות צריכים לשמש כנורות התראה בוהקות ומזהירות שאסור לפיקוד המשטרה ולציבור להתעלם מהן.
על השר לביטחון הפנים והמפכ"ל ליטול אחריות ישירה לטוהר המידות של המשטרה בישראל. עליהם ליזום פעילות מערכתית שתתמקד במניעת שחיתות. יש למנות קצין חינוך ראשי במשרה מלאה, שימלא את תפקידו בכפיפות ישירה למפקח הכללי. יש לשנות את שיטת המינויים של קצינים משטרה לתפקידים בכירים.
כיום ההחלטות מתקבלות במחשך על-ידי המפקח הכללי וקומץ קצינים, לעיתים בהשפעה של גורמים מחוץ למשטרה, כמו אינטרסנטים במרכזי מפלגות או פוליטיקאים, אנשי עסקים או סלבריטאים אחרים.
יש למנות קצינים במכרז פתוח במהלכו ייבחר לתפקיד הקצין המתאים ביותר ולא המקושר ביותר. שיקול מרכזי במינוי של קצין לתפקיד בכיר, צריך להצביע על פעילות יזומה מוכחת בתחום של אתיקה וטוהר מידות. יש להקים מכון מחקר חיצוני למשטרה אשר יערוך באופן שיטתי מחקרים הבודקים את אפקטיביות המשטרה, כולל את רמת טוהר המידות בארגון. לדוגמה, אחד הגורמים החשובים ביותר שהביאו לשיפור משמעותי במשטרות בארה"ב היה הקמתו של "The Police Foundation".
פיקוד המשטרה, כמו גם צמרת השלטון האזרחי, חייבים להפנים שטוהר מידות במשטרה הוא ערך ארגוני עליון ולא עניין שולי או סרח עודף. משטרה נקיית כפיים הוא מרכיב ארגוני חיוני שבלעדיו המשטרה אינה יכולה למלא את יעודה בהתמודדות עם פשיעה ועבריינות.
המפקח הכללי והשר לביטחון הפנים צריכים לשאת באחריות אישית לטוהר המידות של שוטרי ישראל. הם צריכים לבטא את מחויבותם במהלכים ארגוניים ולא רק בהצהרות, כולל השקעת משאבים, שינוי שיטת קידום קצינים לתפקידים בכירים, הטמעת נושא האתיקה במערכות ההדרכה, המיון, והקידום של המשטרה וסילוק מיידי מהמשטרה של שוטרים נגועים בשחיתות או בהתנהגות בלתי-הולמת.
המפקח הכללי והשר לביטחון הפנים חייבים לשאת באחריות כלפי הציבור, ולפרוש מתפקידם אם יכשלו בשמירה על טוהר המידות של משטרת ישראל.