הגישה המקובלת כיום במדע היא שיש קשר שלילי בין הימורים לאיכות החיים. גישה זו רואה בהימורים, חוקיים ולא חוקיים כאחד, כהתנהגות שההשפעות השליליות שלה על מדדי איכות החיים של הפרט גדולות בהרבה מן ההשפעות החיוביות שלה. לכן יש להגביל הימורים למידה המוגבלת ביותר שניתן. הגישה הזו מאומצת בהתאם על-ידי הממסד השלטוני והמשפטי, ועל-ידי הציבור, ברוב המדינות המפותחות בעולם, כמו גם בישראל.
סיווג פסיכיאטרי מודרני נוצר כבר במאה הקודמת. הימורים כפייתיים הוגדרו בו כסימפטום של הפרעות נפשיות אחרות. רק בשנת 1980, בסיווג מעודכן, הוגדר הימור פתולוגי כהפרעה ייחודית עצמאית וכחלק מקבוצת הפרעות חדשה. קבוצה זו הוגדרה על דרך השלילה: הפרעות שהמשותף לכולן הוא חוסר הסבר סיבתי ידוע, להתנהגות טיפוסית כפייתית ומזיקה. כתוצאה מן ההגדרה הבעייתית והייחודית של הקבוצה הזאת, מלמדים בישראל פסיכיאטרים להימנע מלתת בבתי משפט חוות דעת שיסייעו לשחרר אדם מאחריות פלילית בטענת קיומו של דחף שאינו בר כיבוש להימור פתולוגי בפני עצמו, ללא בעיה נפשית ידועה אחרת ולרוב חמורה יותר.
הימור פתולוגי הוגדר ב-1980 כהתנהגות כפייתית שהולכת ומתגברת עד שהיא גורמת לנזק בתפקוד הפרט בבית ובעבודה, ולעבריינות כדי להשיג עוד כסף כדי להמר. דוחות שהוגשו בשני העשורים האחרונים בשאלת התרת הקמת בתי קזינו בישראל, השתמשו בהתאם במדדים של הפסד פריון מקומי לתושב כתוצאה מירידה בתעסוקה, כמות עבירות פליליות והנזק הכספי מהן, ועלות הטיפול הנפשי במהמרים כפייתיים.
מחקרי על שצוברים את המידע המתפרסם בנושא במדד סטטיסטי כמותי מצטבר יחיד הנקרא מטא אנאליזה מראים כי המחקר המצטבר בעולם אחרי כ-25 שנה על ההפרעה חדשה שהוגדרה, מועט ובאיכות דלה. הנתונים המצטברים מראים כי שכיחות ההפרעה נמוכה עד כדי שהיא ברמה שמקובלת בסטטיסטיקה להגדרת ממצא- כמקרי. הטיפולים המוצעים למהמרים הכפייתיים אינם מראים באופן מצטבר ונמשך יעילות. בישראל לא נעשה כלל מחקר מקיף על התופעה ועל השפעותיה. מחקר מעניין מוצא כי מאמרים במדינה מסוימת מופיעים בהקשר לדיון ציבורי אותו זמן באותה מדינה בנושא ההימורים ולא כתוצאה של עליית שכיחות ההימורים או של השפעותיו בה.
השלטון בישראל אינו מבסס איפוא את המשך האיסור על הרחבת היקף ההימורים בישראל על נתונים מדעיים מבוססים.
אל מול הגישה המקובלת כיום בנושא, מתפתחת לאחרונה גישה חלופית הרואה בהימורים פעילות פנאי, עם השפעה חיובית על איכות החיים. הגישה החלופית מורכבת משלושה רכיבים - רכיב ראשון רואה בהימורים סוג של פנאי. פנאי היא פעילות שגוברת עם עליית היכולת הכספית במדינה ושל הפרט. רכיב שני רואה בהימורים פעילות להפחתת לחצים. הם גוברים בתקופה של שינוי כלכלי וגם נגזרים מן העידן הכלכלי הנוכחי. רכיב שלישי רואה בהימורים כבעלי תפקיד חברתי ופיזי בגיבוש קבוצות וקהילות. לכן עיסוק בהם גובר בתקופות שינוי סביבתי ומשקי כדי לשוב ולאחד את העם.
מחקרים ראשוניים בעולם ובישראל, תומכים בכל אחד משלושת המרכיבים של גישה חלופית, כבעלי תרומה חיובית אפשרית לאיכות החיים של הפרט ובפעולת שלושת הרכיבים במשותף לתרומה חיובית כזאת.
תקופה של צמיחה משקית במדינה, מביאה בתורה לעליית היכולת הכספית של אזרחיה. יכולת זו מתבטאת גם בתקציב לפעילות פנאי לרבות להימורים. הקשר הזה בולט במדינות מפותחות ובעיקר בארה"ב. גם בישראל נקשרת עליית ההשתתפות וההוצאה על הימורים, בהתפתחות הכלכלית המואצת שחלה במדינה. בתקופות שונות. למשל בסוף שנות ה-90 - כתוצאה מהשתלבות בכלכלה העולמית ובעידן ההיי-טק, וכתוצאה של התפתחות כלכלה אזורית לאחר הסכמי השלום, היתה צמיחה מואצת שגרמה עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה להגברת העיסוק בפנאי כולל בהימורים. סקר של בנק ישראל מוצא כי בשנים המוזכרות עלה בשיעור ניכר שיעור ההוצאות הכספיות בבתי קזינו בחו"ל. כמחצית מן המבקרים בחו"ל מדווחים כי הם ביקרו במסגרת הטיול בחו"ל גם בקזינו, כחלק מרשימת הבילוי שלהם.
תופעה בולטת בסוף שנות ה-90 בהן היתה כאמור צמיחה כלכלית מהירה בישראל כתוצאה מן ההשתלבות המהירה שלה בכלכלה העולמית, היתה התפתחות בתי קזינו מעבר לגבולות השלום החדשים שלה בטאבה וביריחו. סקרים מצאו כי בשנים בהם פעלו שני בתי קזינו אלו, ובעיקר זה שביריחו, היה מדובר בתופעה שהקיפה אוכלוסיה רחבה ביותר. אצל רוב רובם של האנשים היה מדובר בביקור חד פעמי או לעיתים רחוקות במקום, שלא התפתח להפרעה של הימור הפתולוגי והשפעותיו.
תמצית תפיסת הקזינו כמרכיב חיובי של פנאי מבוטאת בצורה התמציתית הטובה ביותר במילון אבן שושן. המילון מגדיר את השימוש במילה קזינו בשפה העברית, לפי הקשרו המקורי באיטלקית: "כינוי לבית-בידור, מועדון, או בית אוכל לבילוי זמן, במיוחד במקומות מרגוע, על שפת הים וכדומה". מילונים אחרים חוזרים ומשתמשים בהקשר ובהגדרה דומה של המילה קזינו בעברית, כהקשר של פעילות נופש כוללת, שמשחקי מזל יכולים להיות מרכיב אחד ממנה.
להימורים תפקיד נוסף: מאחד ובונה של עמים ולכן הממסד הציבורי אף עודד אותם בזמני שינוי או צמיחה הדורשים גיבוש מחודש של העם: מחקר חלוץ על תולדות ההגרלות בעם ישראל מצא כי חלק משמעותי מן התנופה הציבורית בעולם היהודי לאורך הדורות והפיכתו לעם בעל גורל אחד, החל מהפלת הגורל לירושת הארץ בימי יהושע, נעשה באמצעות משחקים והגרלות. כך שלדעת המחקר כבר מימי התנ"ך היו להימורים על סוגיהם השונים, תפקיד נוסף מעבר להטלת גורל, של מנגנון שמאחד את העם.
המרכיב השלישי של הימורים כבעלי קשר חיובי לאיכות החיים, מגדיר בדומה להגדרה הפסיכיאטרית שלהם את ההימורים בהקשר למצבי לחץ. אולם בהקשר שונה מן הגישה הקיימת. מיפוי הגברת תופעת ההימורים בעולם ובישראל לפי שנים מראה שהימורים גברו במצבי שינוי לאומיים -משקיים וחברתיים. אצל רוב רובם של האנשים ההימורים משמשים להורדת הלחץ הנוצר ממצבי שינוי. הם עושים זאת כפי שתואר מעלה באופן חד פעמי ולא נגררים לעיסוק כפייתי בהם. מחקר על תפקיד הימורים כמוסד חברתי שהתפתח בעיקר בתקופת שינוי ולחץ, תואר כאמור במחקר על תולדות ההגרלות בעם ישראל. אולם בהקשר הפסיכיאטרי הוא טרם נחקר דיו.
בשנת 2000 היה שיא תהליך ההשתלבות של ישראל בעידן הכלכלה הגלובלית. השתלבות שלוותה בצמיחה כלכלית גדולה. צמיחה זו הביאה בהתאם לשיאה את ביקורי ישראלים בבתי קזינו שנפתחו מעבר לגבולותיה בטאבה וביריחו ובספינות באילת. בתי קזינו בלתי חוקיים רבים נפתחו בשנים האלו גם בישראל. על-פי הגישה הקיימת היתה צריכה לגרום ההתרחבות הגדולה של השתתפות ישראלים בהגרלות בבתי קזינו בלתי חוקיים גם להגברת נתונים שליליים המייצגים את הפרעת ההימור הפתולוגי.
למשל עבריינות, שהיא מדד שיכול להימדד בנתוני המשטרה. מספר משמעותי של עבריינים היה אמור להיתפס, עקב היקף ההגרלות הלא חוקיות הגדול שנטען אז בגבולות המדינה. חלק גדול מאותם עבריינים היה אמור להיתפס באופן חזרתי או להיות עם תיקים נוספים. מכאן, שעל-פי נתוני משטרת ישראל, היתה אמורה להיות בשנת 2000 עבריינות ניכרת של שחקנים בהימורים בלתי חוקיים, רובם עם מספר רב של עבירות בנושא הזה ובנושאים אחרים.
לצורך מחקר, קיבלתי לידי את נתוני המשטרה בנושא לשנת 2000. מצאתי כי במדינת ישראל נפתחו בשנת 2000 - 149 תיקים משטרתיים על עבירה של השתתפות בהימורים לא חוקיים. כתשעה מכל עשרה תיקים שנפתחו, היו לאנשים שאין להם תיק קודם במשטרה. כלומר, עבור רוב אלה שנתפסו מהמרים ונפתח להם תיק משטרתי, היה מדובר בתיק משטרתי ראשון, ולא בעבריינים חזרתיים, או בהגדרה המשטרתית כרצידיביסטים. מתוך התיקים שנפתחו, רק מיעוטם הגיע לבתי משפט ולהרשעות.
קנה מידה להשוואה הוא כי בשנת 2000 נפתחו בישראל בסך הכול 379,546 תיקים. כן חויבו בדין בשנה זו 35,815 עבריינים. כך שבהשוואה לסך כל התיקים, רק אחוז אפסי מן התיקים נפתח על עבירת השתתפות בהימורים לא חוקיים, ומחויב בהמשך בבית משפט על העבירה הזאת. נתוני שנת 2001 מראים על ירידה נוספת. בשנה זו נפתחו רק 107 תיקים על השתתפות בהימורים. בגלל התחלת האינתיפאדה השנייה קשה לדעת אם מגמת הירידה הזאת נובעת רק ממדיניות המשטרה או גם מהשפעת האינתיפאדה.
הסקר שערכתי הוא רק מחקר גישוש ראשוני בנושא ויש לו חסרונות רבים. לא נבדקו למשל בפירוט מה הם התיקים הנוספים של אותו חלק קטן מן השחקנים שנתפסו, להם קיימים גם תיקים אחרים. מובן גם כי התיקים האלו מייצגים רק חלק קטן מן התופעה: אלה שגם נתפסו וגם נפתח להם תיק משטרתי. אולם תוצאות ראשוניות אלה מראות בפעם הראשונה נתונים כמותיים שמתארים מרכיב של התופעה, והם מעידים על מגמה ברורה: בשנה שבה על-פי מודלים מחקריים היה אמור להיות שיא בהפיכת מהמרים לכפייתיים, נתוני המשטרה בפועל לא הראו זאת. מדיניות המשטרה בפועל כפי שהיא נמדדה בפתיחת תיקים כמדד מייצג אחד של התסמונת, היתה למעט מאוד בפתיחת תיקים לאזרחי ישראל על השתתפות בהימורים בלתי חוקיים. גם אלה שנפתחו היו לרוב תיקים ראשונים ולא חוזרים.
מדיניות זו נשענת קרוב לוודאי על הערכת פוטנציאל נמוך של אנשים שהשתתפו בהימורים לעבריינות, אחרת בוודאי היתה עבירה זו נאכפת ביתר חומרה. מן הנתונים האלו ברורה גם עמדת נציגי המשטרה בדיונים שהיו בכנסת באותה התקופה, בהם לא התנגדו נציגיה להצעות חוק להתרת פתיחת בתי קזינו חוקיים בישראל בוועדות בכנסת. זאת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ושל חברי כנסת שקיבלו את התנגדותו להתרה כזאת. עמדה שלא נסמכת על נתונים.
עמדת המשטרה היא שכיום כדי לאכוף את החוק בנושא נגזרת גם מן המדיניות שלה לאכוף את החוק בעיקר על מי שמארגן את ההימורים הבלתי חוקיים. אולם על-פי נתוני הסקר שערכתי, גם אכיפה זו מראה בפועל על הסכמה למעשה לתופעה. שכן התופעה היתה אז כאמור רחבה. אך בשנת 2000 נפתחו רק כ-850 תיקים על ארגון הימורים לא חוקיים ורובם נסגרו לפני משפט, ובשנת 2001 מספר התיקים היה אף נמוך יותר.
המשמעות של ממצאי הסקר הראשוני היא שיש מקום לברר במחקר רחב אם הגישה המקובלת שרואה כיום קשר שלילי בין הימורים לבין איכות חיים, אינה תקפה יותר ויש לגבש גישה חלופית בתחום. לביסוס גישה חלופית במחקרים רחבים יש גם חשיבות יישומית למדיניות ציבורית בנושא בישראל, כמו בעמדות הממשלה, היועץ המשפטי שלה וחברי הכנסת, להצעות להקמת בתי קזינו חוקיים בישראל.