תראו איך שסיפור מתגלגל. התאונה הימית שאירעה לספינת הדיג היפנית התחילה כאירוע קשה אבל קטן, רחוק, אי שם באוקינוס. אף אחד כאן לא באמת התרגש. עוד ספינת דיג, אחת מיני רבות, שמזלם של מלחיה לא שפר, והיא התרסקה למצולות, ואגב כך לקחה איתה שיבעה יפנים עם ידיים מיובלות, שהשאירו אחריהם יתומים ואלמנות, שלא יודעות איך ממשיכים מכאן הלאה. זה עצוב, קורע לב, אבל כזה הוא העול. כזה הוא הים - אכזר וצמא דם.
אחר כך התחילו לטפטף ידיעות מדסק חדשות החוץ, לפיהן היפנים טוענים שמדובר בהתנגשות עם אונייה גדולה וכבדה, כחול-לבן, ישראלית למהדרין, "צים אסיה", שמה. מה פתאום אנחנו? אמרו בעלי האוניה, אנחנו בכלל לא בעסק. אולי עברנו בסביבה אבל מישהו אחר הטביע את היפנים. חפשו במקום אחר.
אחר כך דיברו על סימנים שנראו על הגוף שך "צים אסיה" ואז התחילו לשבור את הראש מאיפה השריטות האלה, על האוניה ששוקלת אלפים רבים של טונות, עמוסה במכולות לרוב.
השריטות האלה הן בכלל מהחנייה, אמרו בחברה הישראלית. לשכנים יש בן צעיר, נהג חדש, עשה עם האוטו רוורס ביום שישי בערב, שרט לנו את האונייה ואפילו לא השאיר פתק, המנוול.
וככל שהתבררו הפרטים, כך הלך ותפח הברוך. נכון שהדיווחים בתקשורת הישראלית המתנשאת סיפרו שהיפנים לא עושים מזה עניין, שהרי הם רגילים לאסונות, ולהתאבדויות, ולאצבעות חתוכות וליאקוזה, והם בכלל עם שקט שלוקח את המוות כחלק מן החיים. אז הלכו שיבעה דייגים פשוטים. זה לא כמו שהלך הבעלים של "סוני" או משהו. זה לא כמו שהלכו כמה ישראלים, שבשביל להציל אחד מהם היו קוצצים חצי מהעצים בג'ונגלים של דרום אמריקה. בקיצור, תירגעו, אלה רק יפנים.
אבל אז הדיפלומטיה נכנסה לעניין, והעיתונות התחילה להריח סיפור גדול ורע, ואי אפשר היה עוד לנפנף את היפנים ב"מצטערים, זו בטח טעות של הספינה שלכם. אם היא פגעה בנו, אנחנו מסכימים להביא כמה זרי פרחים ללוויות".
ואז התחילו לנסוע חוקרים על הקו ישראל-יפן, וגם היפנים התחילו לשאול שאלות קשות, ואיך זה שאונייה לא מרגישה שהיא פוגעת בספינה שמשקלה מתקרב ל-20 טון, ואיך זה שמנגנון ההתרעה נגד גופים המתקרבים לאונייה לא פעל, ואם פעל, למה אף אחד לא התייחס, ומי היה באותו לילה קצין המשמרת, ואיפה היה התצפיתן, ומה עשה רב החובל. ואם הרגישו בתאונה, מדוע לא הגישו לאומללים עזרה, כפי שחוקי הים המחמירים מחייבים.
בקיצור, את כל השאלות שהיו שואלים מיד עם פגיעה של ספינה ישראלית בסלע או בחאסקה, התחילו לשאול במשרד התחבורה וב"צים" רק כמה ימים טובים אחרי האירוע.
מכאן כבר קשה לעצור את הכדור המתגלגל, שגורף איתו עוד ועוד שלג ורפש בדרכו אל המשטרה, ומי יודע, אולי גם אל בית המשפט.
ההמשך הוא כבר הצגה ישראלית, מן הסוג שאי אפשר להחביא מתחת לשטיח או תחת מימיו הקרים של האוקינוס ליד יפן. מצלמות הערוצים הוזמנו להנציח את פשיטת היחידה לחקירות הונאה על האוניה, על משרדי "צים", על ביתו של רב החובל, ואם היה עוד מקום, בטוח שגם לשם היו העיתונאים מגיעים. עכשיו יש חקירות על גרימת מוות ברשלנות, והפקרת נפגעים בים, ושיבוש הליכי חקירה, ויש תת-ניצב מירי גולן, ומעצרים והתנצלויות, ובסוף בטח יזרקו לים את הש.ג, כדי שהקפטן ימשיך לישון טוב בלילה. עד לפעם הבאה.