"האם טוני בלייר יפעל כפי שפעל אריאל שרון ויעזוב את מפלגתו שלו במטרה למצוא מפלגה חדשה?", כך התבדחו השבוע ב"ועדת הקשר" בפרלמנט הבריטי, לאחר הופעתו של טוני בלייר בפניה בשלושה נושאים העומדים היום על סדר היום הלאומי הבריטי: עיצוב מדיניות ציבורית ורפורמות (בשירותים הציבוריים); חופש אזרחי וליכוד חברתי; מדיניות בנושא מזרח תיכון מורחב.
הופעתו של בלייר בפני הוועדה וחילופי הדברים ביניהם יכולים להוות "בית ספר" לפוליטיקאים ולאנשי מדיניות ומינהל ציבורי.
במרכז הוויכוח הציבורי היום בבריטניה, פרט לנושא ההשתתפות הבריטית במלחמת עירק והנסיבות אשר הביאו את טוני בלייר להחלטה להצטרף לארה"ב במאבק זה, עומד נושא הרפורמה בשירותים הציבוריים.
בנושא זה נתקל טוני בלייר בביקורת נוקבת לא רק ממפלגות יריבות אלא גם מתוך מפלגתו - בה קיימת אחיזה מאוד חזקה של איגודים מקצועיים של עובדי השירות הציבורי.
טוני בלייר נחוש בדעתו להביא לרפורמות מרחיקות לכת בבתי הספר ובמערכת הבריאות הציבורית, הוא מעוניין גם להרחיב באופן משמעותי את השימוש במערכות מחשוב בשירות הציבורי, ובעיקר במערכת בתי-המשפט.
בלייר הבהיר כי רפורמות אלו הינן רק הבסיס לרפורמות מרחיקות לכת יותר בעתיד. הוא הגדיר מערך זה של רפורמות: "מהפכה מתמשכת". במרכזה של הרפורמה שבלייר שואף להוביל עומדים שלושה מרכיבים: ברירה (של האזרחים בשירותים ציבוריים), התמודדות ותחרותיות.
הביקורת עליו, אשר יצרה "קדר" של "מורדים", בדיוק כפי שאריאל שרון "זכה" לפגוש בליכוד בהקשר להינתקות ולתפיסה המדינית-חברתית, מתחלקת לשלושה תחומים: הראשונה - חוסר האמונה שהשווקים הפרטיים יוכלו להתמודד ביעילות עם מתן שירותים ציבוריים; השניה - הגברת הבחירה ללקוחות תפגע, לדעת המתנגדים, בשכבות הנמוכות ובאזורים מוכי עוני; והשלישית - חוסר ההבנה וההסכמה למהירות בה בלייר רוצה להביא את הרפורמות.
הרפורמה בחינוך שמנסה בלייר להנהיג, לדוגמה, דומה בחלקים רבים שלה ל"רפורמת דוברת" שכל ארגוני המורים נלחמים בחירוף נפש נגדה. הרפורמה בשירותי הבריאות כוללת הפרטה של "נאמנויות הטיפול הראשוני" הקיימים במערכת הבריאות הבריטית. החדרת המחשוב באופן אגרסיבי לשורות השירותים הציבוריים - גם היא תתבע פיטורי עובדים.
אם פרופסור אבישי ברוורמן טוען כי עמיר פרץ אינו סוציאליסט אלא טוני בלייר, אזי פרץ יצטרך לפעול, במידה ויבחר, לקידום רפורמות מרחיקות לכת בשירותים הציבוריים החיוניים וכן לקדם רפורמה דומות במינהל והניהול הציבורי במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות - תהליך שבריטניה כבר עברה לפני שנים רבות, ותרומתו של בלייר לתהליך זה היתה רבה מאז נבחר לפני תשע שנים.
האם עמיר פרץ, אשר אימץ אל ליבו את עובדי הסקטור הציבורי והוועדים המייצגים אותם, יוכל לפעול למען קידום מטרות אלו, כפי שטוני בלייר מקדם ומסכן את מעמדו האישי? האם עמיר פרץ יוכל להפנים כי לא יוכל יותר להיות "ראש ועדי העובדים" ולהתעלם מהצורך להביא לשינויים מרחיקי לכת, אשר יתבעו "קורבנות" גם בקרב עובדי הסקטור הציבורי?
נראה שאבישי ברוורמן העמיד בפני פרץ מכשול גדול באומרו שהוא טוני בלייר, אלא אם כן עמיר פרץ יפנים היטב את התפיסות המודרניות של סוציאל-דמוקרטיה. מומלץ לעמיר פרץ לקרוא את ספרו של אנתוני גידנס, ממציא ה"דרך השלישית" בבריטניה: "הדרך השלישית ומבקריה", אשר יצא לאור בשנת 2000. מעיון בספר זה הוא יוכל ללמוד לאיזה כוון אליו עליו להוביל.
תפיסה כוללת של סוציאל-דמוקרטיה מודרנית לא תוכל להתבסס רק על העלאת שכר המינימום והסדרת השכר למלצרים. עמיר פרץ יצטרך, אם ירצה לממש את "הבטחתו" של ברוורמן, לעבור שינוי מהותי ויסודי בדרך תפיסתו של תפקידי הממשלה והמדיניות החברתית-כלכלית.