על-מנת לעמוד על טיבן של הצעות האוצר ולהעריך הערכה סבירה את ההשלכות הכלכליות והחברתיות שלהן, יש צורך להשוות את נתוני הצעת התקציב החדש לאלה של תקציב 2002, ובמיוחד לביצוע בפועל.
אולם, בהתחשב בסדרי העבודה, נוהלי הדיווח וכוונות השקיפות של האוצר בניהול תקציב המדינה, זו משימה כמעט בלתי אפשרית לעקוב אחר השינויים בתקציב, ובוודאי להשוותו לביצועים בפועל (תקציב 2002 תוקן פעם אחת באין ספור סעיפים, קוצץ פעמיים בתוך חצי שנה - פעם אחת ב-6.15 מיליארד ש"ח ופעם שניה ב-13 מיליארד ש"ח, והגירעון בו הוגדל מ-2.4 אחוזי תוצר ל-3.9%).
"ערפל הקרב" השיטתי השורר בניהול התקציב המדינה, וכן לגבי זיקתו למדיניות פיסקלית, נהירה לכל, מחשידה את אנשי האוצר בשלומיאליות במקרה הטוב, ובהעדר שקיפות מכוונת במקרה הרע.
מכל מקום, בנסיבות אלו, ננסה לעמוד על שלושה מאפיינים בולטים במיוחד:
1) למרות שהמשק נמצא בשנה השניה למשבר הנוכחי, ולמרות שלפי הערכות האוצר המשבר יימשך גם בשנת 2003, וכן למרות הלקחים העגומים של המדיניות הכלכלית של השנה החולפת, עדיין עדים אנו להמשך, שהוא מבחינת החרפה, של מדיניות פיסקלית ומוניטרית משולבת מ-צ-מ-צ-מ-ת!
התקציב המתוכנן ל-2003 קטן נומינלית מהתקציב המתוקן של 2002, ולא רק זה, אלא שהוא גם עתיד להישחק ריאלית ויחסית לשיעור גידול האוכלוסיה. אז מאין תבוא ההתאוששות המיוחלת? הרי גם אם ישתפרו לפתע תנאי הרקע הביטחוניים והעסקיים בעולם, קיים ספק רב אם ללא התערבות יזומה של הממשלה ניתן יהיה לחזור מייד לצמיחה מהירה, ולצפות לירידה חדה באבטלה ולצמצום דרסטי בממדי העוני. גם אז ההתאוששות תהיה איטית (המשק איבד מכוח המשיכה שלו להשקעות זרות, שירדו בכ-95% לעומת 2001), וחלוקת הנטל והרווחה ימשיכו להיות בלתי הוגנים ובלתי צודקים.
2) ניהול מדיניות תקציבית שעיקר תכליתה היא השגת איזון חשבונאי והקטנה אובססיבית של היקף פעילות הסקטור הציבורי, ועוד בשעת שיא של מיתון כלכלי, היא לחלוטין נטולת מעוף מקצועי, חסרת אחריות ציבורית ועקרה מכל סממן של רגישות חברתית.
קשה להאמין, אבל תקציב הביטוח הלאומי שקוצץ השנה ביותר מ-9 מיליארד ש"ח (4 מליארד ש"ח השנה והיתר ב-2003) ונהנה מתוספות הכנסה של כ-1.5 מיליארד ש"ח (בגין ביטול תקרת התשלומים), מהווה יעד מרכזי לריסון הפיסקלי (קיצוץ מתוכנן נוסף של יותר מ-2.5 מיליארד ש"ח)! מה מרסנים?! - את הביזבוז הפראי על מותרות חיים של המובטלים, של מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, של המשפחות החד הוריות ושל הנשים המוכות?! זהו עומק התבונה הכלכלית של אנשי האוצר? זו הבשורה החברתית של הממשלה?
3) רשימת תיקוני "העיוותים" שהאוצר מציע כקו מנחה למדיניותו, הן תיקונים כספיים והן תיקונים מנהלתיים (כגון, "הצעות ייעול" במתן שירותים לציבור והפרטות למיניהם), היא אמנם ארוכה כאורך הגלות, אך שולית במשמעותה המאקרו-הכלכלית (צמיחה, תעסוקה, הקצאת משאבים משופרת).
כמו כן, ניתן היה לבצע אותה בקלות רבה יותר ובמחיר נמוך יותר בזמן של גאות כלכלית, כצעד של מדיניות תקציבית אנטי מחזורית, ולא כעת כאשר היא מהווה נטל נוסף ומיותר על עם ישראל בשעתו הקשה, ואין בה מספיק חסכון תקציבי למימון מיזמי תשתיות תומכות צמיחה ותעסוקה.
למעט ההכבדה שלוחת הרסן והבלתי מובנת על חייהם של דלת העם, ולמעט הכוונה הגלויה והברורה של האוצר לשחוק באופן משמעותי את הכנסות הציבור, אין במדיניות הממשלה שום רמז לשינוי סדרי עדיפות כלכליים וחברתיים נושאי בשורה טובה לעם ישראל, ושום רמז ליוזמות חדשות וללקיחת אחריות לפתרון בעיות המשק. תהיה זו שנת תקציב נוספת מבוזבזת, שאת מחירה נשלם עוד שנים רבות.
מבנה התקציב
גודל התקציב המתוכנן לשנת 2003 הוא 262,21 מיליארד ש"ח, והגירעון בתקציב יעמוד על 15 מיליארד ש"ח.
היקפי ההוצאות בסעיפים העיקריים הם:
- ממשל ומנהל ........ 20,17 מיליארד ש"ח
- ביטחון .................42,2 מיליארד ש"ח
- רשויות מקומיות .........4,16 מיליארד ש"ח
- שירותי חברה ...........79,47 מיליארד ש"ח (24,33 מיליארד ש"ח משרד החינוך, 22,22 מיליארד ש"ח העברות לביטוח לאומי, 13,75 משרד הבריאות ..... )
- כלכלה ומשק .......9,29 מיליארד ש"ח.
- תשלום ריבית ......30,68 מיליארד ש"ח.
- רזרבה .............4,57 מיליארד ש"ח.
- פיתוח וחש. הון ....69,9 מיליארד ש"ח (13,44 מיליארד ש"ח תקציב פיתוח, 56,46 מיליארד ש"ח תשלום חובות).
- החזר חובות לבנק ישראל .........1,73 מיליארד ש"ח.
הקיצוץ המתוכנן בסעיפי התקציב יגיע לכ-8,7 מיליארד, לפי הפירוט הבא:
- ביטחון ......................3,0 מיליארד ש"ח.
- ביטוח לאומי ........... 2,5 - 3,0 מיליארד ש"ח.
- שיכון ומנהל וקרקעי ישראל .....0.7 מיליארד ש"ח.
- חינוך ......................0,45 מיליארד ש"ח.
- משרד התמ"ס ..................0,5 מיליארד ש"ח ויותר.
- משרדי הממשלה..................1,0 מיליארד ש"ח ויותר.