השפה, שבה משתמשים מומחי הרפואה, מתאימה בהחלט לתאר את מצבה הקשה של המדינה: "התפקוד המוחי של שרון קרס", גם של המדינה הזאת, כפי שבא לידי ביטוי בחוסר התנהגות עצמאית המאפיין בעל מוח.
"שרון מאושפז במצב קשה מאוד", גם המדינה במצב קשה מאד. "הוא מוסיף להיות מורדם ומונשם ובמצב קשה", המדינה מונשמת בתכסיסים סטטיסטיים מבית מדרש נערי האוצר המייצרים מציאות מדומה של צמיחה ושפע, והתקשורת העושה מאמצי על להרדים את העם היהודי בארצו, ממש כמו לפני 67 שנה באירופה, הנה הנה תראו ילדים "כוכב נולד".
"הרופאים ידונו הבוקר מתי להפסיק את תרופות ההרדמה לשרון", החלטה כזו של התקשורת להפסיק להרדים את העם במצגי שווא וביום מציאות מדומה לא נראית באופק. "מחר יחל תהליך גמילה מהרדמה", במדינתנו המורדמת נראה שתהליך הגמילה מההרדמה התקשורתית לא מתרחש וגם לא עתיד להתרחש בזמן הקרוב.
"הבדיקות מראות שכל הסממנים חיוניים ותקינים", כן, יש כבישים, עדיין יש שוטרים פה ושם, ואפילו הרמזורים עובדים, יש עוד לחם במכולת ואפילו חלב, כפי שנאמר כל הסממנים החיוניים תקינים. תפקוד מוחי כנראה אינו בין הסממנים החיוניים.
"החשש: שיתוק בפלג שמאלי", כן פה מצב המדינה הפוך, השיתוק אחז בפלג הגוף הימני של העם. "שרון הובהל לבית החולים אתמול, בעקבות אירוע מוחי חמור בו לקה", כן, המדינה לקתה כבר לפני כמה עשרות שנים בליקוי מוחי חמור, שהולך ומחמיר עם השנים, ומעשיו הפוליטיים של שרון, כמו גירוש יהודי חבל עזה כדי ל....?????, אף שברו שיאים.
"דוח ולד" הוא ספר קטן שכתב על תפקוד כוחות צה"ל בדרגים השונים, במלחמת לבנון ודרומה, ד"ר עמנואל ולד, מנתח מערכות בכיר, שניתח תוכניות מול ביצוע בדרגים שונים במלחמת לבנון.
ניתוח זה הוא למעשה ניתוח אופי ומקצוענות של הצמרת השלטונית, של חונטת הגנרלים השולטת מששת הימים במדינה. בספרו של ד"ר ולד אף אחד לא יצא טוב: לא אריאל שרון(- ), גיבור מלחמה ידוע מתקופת ה-101, ששימש במלחמה זו כרמטכ"ל על, לא רפאל איתן, זכרו לברכה, אמיץ לב ורב מעללים, ולא האלופים אמיר דרורי ויאנוש בן גל, ועוד רבים וטובים וביניהם גיבור ישראל אביגדור קהלני, כולם אנשי צבא מקצועיים ללא ספק האומנם?
ד"ר ולד, אדם חסר פניות, מנתח מערכות, שמעולם לא שמע שריקת כדורים, ומעולם לא פיקד על אוגדה, חטיבה או גדוד, בניתוח קר ותכליתי קבע, מה שכולנו, כבוגרי צה"ל יודעים לא מהיום:
1. מרבית הקצינים ניחנו בחוסר מקצועיות.
2. מרבית הקצינים ניחנו בחוסר דבקות במטרה.
3. מרבית הקצינים חסרי יכולת להעריך סיכונים.
4. מרבית הקצינים לא עמדו במשימות שהם עצמם תכננו ואישרו.
5. מרבית הקצינים עסקו בבירוקרטיה ולא בלחימה.
6. כל הקצינים הבכירים עסקו בפתרון בעיות טקטיות ולא בחתירה למטרות העל (שהשתתפו בהגדרתן) שהוצבו להם לביצוע.
7. הקצינים בכל הדרגים חיפו בדיעבד על עצמם בשכתוב מטרות העל והמטרות הטקטיות, וכן שיפצו את המציאות לצורך קידום עתידי.
ד"ר ולד התפטר או התפוטר, ומת כעבור כמה שנים וספרו מעלה אבק במספר לא רב של מדפים. אתם, כאזרחים במדינה, בוודאי מכירים כמה קצינים, אז תשאלו מי מהם קרא את "דוח ולד"! להערכתי זה חייב להיות ספר חובה בהכשרת קצין בצה"ל, וספר חובה ללימוד אזרחות, לצד ספרים אחרים חשובים.
לי יצא להיתקל אישית באיציק איתן ומשה יעלון במסגרת תחקיר ירי, ונדהמתי מהרמה הנמוכה של שני אישים בכירים אלו. בהמשך יצא לי לקרוא תחקירים שבהם השתתף שאול מופז ואני חייב לציין שאם ילד בכיתה ח' היה כותב כזה תחקיר היו מזמינים את הוריו בעוון רשלנות ושטחיות.
אמר כבר הגנרל פוש שהמדים והדרגות לא הופכות אדם למצביא וכאלו כנראה אין אצלנו, ולא נראים באופק.
כן אלו האנשים שמובילים את ביטחון ישראל, אנשים שכבר ברמה של אוגדה נכשלים, ואחרי כן באים לנהל מדינה, ללא כל אסטרטגיה ותכנון לטווח ארוך בכלים טקטיים של מ"פ או מג"ד, בנחישות... לסגת!.. כשאפשר.
אנשים אלו כבר בשרותם הצבאי פיתחו שפה המתאימה למשימותיהם העתידיות באזרחות, שעימן נמנית פנינת הלשון, "שיפור עמדות לאחור" במקום נסיגה, "נגיב תגובה חריפה" במקום לא נעשה דבר. ציבור הקוראים יוכל להוסיף בוודאי עוד עשרות מטבעות לשון מסוג זה.
וקצת חומר למחשבה על כישלונותיו של אריאל שרון:
א. בספרו "הערב ב 6 תפרוץ מלחמה" של מוטי אשכנזי עולה תמונה קשה של הזנחה ורשלנות וחוסר מוכנות של הצבא בנוסח "יהיה בסדר", שהשאיר אריאל שרון כאלוף פיקוד דרום כמה חודשים לפני המלחמה. מוטי אשכנזי אף גורש מהמילואים כיוון שפקד על חייליו לחפור את תעלות הקשר החסומות, למלא שקי חול ולייצב חפירות במקום לקרוא ספרים, לדוג ולהשתזף.
מוטי אשכנזי לא מוציא מילה אחת רעה על אריאל שרון, אך די ברור שכמפקד הבכיר, לאורך תקופה ארוכה באזור הוא נושא באחריות להזנחה, לרשלנות ולחוסר המוכנות של הצבא בגזרת סיני. פן זה לא נחקר ולא נדון מעולם.
ב. פעולות התגמול משנות החמישים ועד שנות ה-80, שיזוהו בוודאי עם אריאל שרון וחבריו מהיחידה (כמו ברק וחבריו מהיחידה), לא הובילו לכל הכרעה, ולא שולבו כמהלך צבאי של הליך מדיני כלשהו. תרומתן היחידה היא מוראלית רגעית (נקמה) וחומר למאות סרטי פעולה.
ג. אחד מכישלונותיו האזרחיים, שמהווה דוגמה לטקטיקה ללא אסטרטגיה היא הקמת שכונת הר יונה. הר יונה היא שכונה בת 20,000 יחידות דיור, השוכנת בפאתי נצרת עילית. כיום חלק גדול מהאוכלוסיה הוא ערבי. אריאל הבולדוזר בנה שכונה זו בכוונה שתשמש כמחסום בפני ערביי הגליל. אולם הוא לא חשב עד הסוף, מחוסר כלי חשיבה אסטרטגית.