בימים אלו הוסגרו לישראל בני הזוג האפרתי, המפתחים והמשווקים של תוכנת הסוס הטרויאני, התוכנה שהוצעה תחילה לשרותי הביטחון השונים ומשטרת ישראל התגלגלה בסופו של דבר לידיהם של החוקרים הפרטיים שעשו בה שימוש בלתי חוקי.
אבל ההתעלמות של משטרת ישראל והפרקליטות ממזמיני העבודה ורוכשי המידע זועקת לשמים. נכון, החוקרים הפרטיים עברו על החוק וראויים לעונש. אבל כיצד יתכן שכל מזמיני העבודה, בעלים מנכ"לים וקב"טים של חברות מהגדולות במשק, יצאו מהעניין ללא פגע?
עכשיו, שבני הזוג האפרתי הוסגרו וחתמו כנראה על עסקת טיעון כלשהי, מצבם של החוקרים הפרטיים אף יורע, אבל כל אותם מזמיני עבודה אשר נהנו מהמידע שהושג בדרכים לא כשרות, ממשיכים להלך חופשי ולעסוק בעבודתם כאילו לא היה דבר.
כאשר רוכש אדם כלשהו רכוש גנוב הוא עובר על החוק, גם אם לא ידע האיש בוודאות שהרכוש גנוב אבל רכש אותו במחיר לא הגיוני ו/או בנסיבות שהיה לו יסוד סביר להניח שהרכוש גנוב הרי שימצא חשוד בקבלת רכוש גנוב ויועמד לדין.
נציגי החברות הגדולות שקיבלו מהחוקרים הפרטיים מידע פנימי וסודי על החברות המתחרות, הם אנשי עסקים מהבכירים במשק. סביר להניח שהבינו היטב שמידע מושג בדרכים לא כשרות. בעסקים הכול בנוי על היצע וביקוש. באם לא היה ביקוש למידע, לא היו החוקרים הפרטיים מסתכנים בהשגתו.
שמם של החוקרים הפרטיים נפגע מעת לעת כאשר חוקר זה או אחר נתפס בקלקלתו. בדרך כלל החוקר הפרטי מורשע הולך לכלא/עבודות שירות, רישיונו נשלל והוא מאבד את מקור פרנסתו או שמוצא דרכים עקלקלות להמשיך לעסוק במקצוע בכיסוי זה או אחר. אין כמעט מזמין חקירה או רוכש מידע שהורשע בפלילים.
חוקרים פרטיים רבים נעצרו בפרשה הנ"ל נמצאים במעצר בית ואיבדו את פרנסתם עוד בטרם הורשעו. בימים אלו מסתבר, כנראה, שמשטרת ישראל נקטה בדיוק באותה דרך שבה פעלו החוקרים הפרטיים כאשר חדרה ללא היתר למחשבים ושרתים. מניסיון העבר ברור, כי משטרת ישראל כנראה לא תינזק מכך. אבל ההליכים נגד החוקרים הפרטיים ימשכו, והסיכוי שרובם יורשעו בעקבות עדותם של בני הזוג האפרתי גדולים.
החברות המעורבות בקבלת מידע מהחוקרים הפרטיים הן מהחברות הגדולות במשק. אין ספק שבעלי החברות הנ"ל הם אנשים "חזקים" בעלי קשרים ענפים במקומות הנכונים. מן הצדק שגם הם, אשר רכשו ונהנו מהמידע הגנוב, יועמדו לדין וישאו בתוצאות.