בראיון נרחב לגלי צה"ל, בתוכנית הבוקר של רזי ברקאי (26.2.06), התרעם מר אברהם בורג, אקס ח"כ ואקס יו"ר הכנסת, על פעילותו ומעורבותו היתירה והמאסיבית של מבקר המדינה החדש, השופט מיכה לינדנשטראוס.
מה שכואב לאברהם בורג, עכשיו איש עסקים פרטי, בהתערבותו ובדיקותיו המתוקשרות של המבקר. לטענת בורג, חקירותיו של המבקר, במיוחד בתקופה רגישה זו שלפני בחירות, תוך הצהרה שיוגשו דוחות ביניים על סוגיות "בוערות", תוך כדי תקופת הבחירות, כמו נושא מכירת הדירה ושכר הדירה של מ"מ ראש הממשלה מר אולמרט, הופכות אותו לשחקן פוליטי במגרש הבחירות.
מובן שיש מקריות קוסמית בלבד, בין הראיון, הטיעונים והטחת האשמה במבקר לבין העובדה, המצערת כשלעצמה, שמר בורג שעמד בראש קבוצת רוכשים ובעלי עסקים, עמד לקנות את מפעל "עשות" אשקלון עקב ההפרטה, וברגע האחרון, המבקר התערב, הורה להשעות את המכירה, עד לבדיקה יסודית, בקשר לעסקה ליזמים, לכסף ומקורותיו, ועוד כמה נקודות מעוררי שאלות על כשרות העסקה.
לשאלתו של רזי ברקאי, האם אין פגם או פסול בטיעוניו של בורג על המבקר, מאחר והוא מגיע עם "ידיים לא נקיות" לראיון ולהטחת הביקורת, השיב בורג ברתיעה ובתרעומת על עצם המחשבה שהוא תוקף את המבקר, תוך "גלגול עיניים" וביטויי התחמקות, שאפיינו אותו ושירתו אותו כל כך יפה, בתקופת היותו פוליטיקאי.
להזכיר לציבור, מבקר המדינה, השופט לינדנשטראוס, עם כניסתו לתפקיד, הצהיר פומבית ומפורשות, שיש בדעתו להתנהל בצורה שונה, אקטיבית ואולי אגרסיבית יותר מקודמיו. כמו כן, הצהיר שילחם בנחישות בשחיתות הציבורית, בתיקונים הנדרשים במנהל התקין, יפרסם דוחות ביניים, יטפל בנושאים בוערים מיידית ויספק תשובות מהירות בהקדם, תוך פרסום שמות אישים ואגודות שחרגו.
לא זכור לי שמר בורג, או אישי ציבור וח"כים התרעמו ויצאו נגדו. ברור, שיש והיו גם אז, כאלו שלא התלהבו מהרעיון של חשיפה מהירה, דוחות מהירים, פרסום ופרסומת של הליכים, והתנהלות פגומה. גם מי שחשב אחרת, ויש כאלה, לא העזו לומר זאת בגלוי, שלא יחשבו שיש להם מה להסתיר או להתבייש בו.
הערגה לימים עברו, בהם המבקר הקלאסי היה שותק, אוכל את עצמו מבפנים ובשקט, ומדווח ומביע עמדתו בדוח השנתי, שכעבור שלושה ימים, נשלח למגירה, עברו כנראה לבלי שוב. מובן שמצב זה הוא למגינת ליבם של רבים מהח"כים, אישי ציבור, עובדי המדינה ופוליטיקאים.
התערבותו של המבקר בפרשיות ובאירועים מעוררי מחלוקת בציבור ובתקשורת, היא יותר מאשר חיובית. קחו למשל את פרשיית מכירת הדירה ושכר דירה שמשלם אהוד אולמרט. הפרשה צצה לא במקרה, ולא במקריות חודש לפני הבחירות. החיטוט אחרי חומר מרשיע, פרשיות לוהטות או שחיתות עסיסית לפני ותוך המהלכים הפוליטיים, מגיעים כשאולמרט כמ"מ, מייצב את עצמו בראש מפלגת קדימה. לכן, טוב עשה המבקר, שהתערב מיידית ויגיש את הממצאים שלו - בהקדם ולפני שהנושא יקבל תנופה פוליטית.
להערכתי, כדאי למתחרים והיריבים להתרכז בנושאים אחרים, כי מהפרשה הספציפית, לא תבוא ישועתם. מדובר בחומר ממוחזר, לאחר שמכירת הדירה כבר דווחה בזמנו, למבקר הקודם, השופט גולדברג, שלא מצא בה פסול, ובכל אופן לא דרש את המשך הטיפול והביקורת.
ניתן גם לחשב מראש, כי השחקנים הראשיים בפרשה הזאת, עו"ד יעקב נאמן (שר משפטים לשעבר), ואהוד אולמרט פוליטיקאי מנוסה, היו ערים לעסקה ולביקורת שעלולה ללוותה וקשה להניח שיעשו שגיאות גסות, עד כדי פגיעה במעמדו של אולמרט כפוליטיקאי.
הניסיון הנואש לקשור את הפרשייה לקשר שבין הון ושלטון, נראה חלש, דליל ולא מבוסס. ובאשר לקשר "בין הון ושלטון", צריך להפסיק להיות "נאיביים", מאז שקיים שלטון ויש הון, הקשר ביניהם נמשך מאות בשנים.
הבעיה הפוליטית, שצריך להיות קשר "חיובי" ולא "שלילי", ולא תמיד קל לשמור על הגבולות האלה. קשר "הון שלטון - חיובי" - יכול לעזור ולקדם את המדינה, מבחינה עסקית, כלכלית, יזמית, יצירת מקורות עבודה ופרנסה ולהביא תועלת חיובית.
היכולת לשמור על הגבול, על הקשרים החוקיים, ופעולות לגאליות, היא הן בתחום השיפוט האישי והן הפוליטי, והביקורת צריכה ללוות פעולות אלה, הן ע"י התקשורת והציבור והן ע"י ביקורת של מבקר המדינה והכנסת.
העובדה שיש לנו מבקר מדינה עם... היא בהחלט נקודת אור בביקורת הציבורית, גם אם הוא עולה לכמה עסקנים ופוליטיקאים על העצבים.