פסטיבל הבחירות בבי"ס בליך ובמוסדות חינוך אחרים, כמו גם מרבית הסקרים, יותר משהוא משקף מצב הוא מיועד להשפיע. כך או כך, ערכו של אירוע כזה הוא במשקל נוצה והרצינות בה מתייחסים אליו נציגי המפלגות והתקשורת אינה מובנת.
אוכלוסיית בית הספר אינה משקפת כלל את ציבור הבוחרים, אין שם לא חרדים, לא ערבים, לא קשי יום ולא תושבי הפריפריה - בקיצור כמעט מחצית האוכלוסיה פשוט איננה. גם אם חלק מהתלמידים מנסים לשחק תפקידים, זה עדיין איננו רציני.
גם הסקרים זוכים לכבוד שאין הם ראויים לו. הון עתק נשפך עליהם והמומחים ממשיכים למכור את תוצרתם ומצליחים לשכנע את הפוליטיקאים הלחוצים להשליך עליהם את יהבם.
הוא הדין גם ביחצ"נים ובמומחי הפרסום. הם דוחפים את נציגי המפלגות להוציא עוד ועוד כספים למסעי תעמולה אשר תועלתם מפוקפקת. רק מיעוט שולי משנה את דעתו עקב פרסומת או תוצאות סקר. הבוחר אינו מטומטם, ודעתו מתגבשת לאור שנים. אם ישנם גורמים בלתי צפויים היכולים לשנות את אופן הצבעתו, אין הם קשורים דווקא בתעמולה. לכולם ברור כי אירוע מדיני או ביטחוני חריג, שאינו תלוי דווקא בנו, יכול לשנות את התמונה, ולהשכיח מלב הבוחר אפילו את המקרר הריק אשר בביתו.
בקיצור, עצתי לכל המפלגות: אל תפזרו את הכספים שאין לכם על סקרים ועל פרסום יקר. תנסו פשוט להיראות רציניים ולעורר אימון.