בעלי זכויות בנחלות במושב בית חירות, הגובלים בפרויקט המסחרי "קניון M הדרך", הגישו תביעה בגין ירידת ערך המקרקעין, כתוצאה מאישור תוכנית בניין ערים, המשנה את הבינוי במתחם, תוכנית, שלטענתם, היא תוכנית פוגעת לעומת הקודמת לה.
השמאי המכריע קבע, כי תוכנית הבינוי אכן פגעה בשווי הנחלות בשיעור שבין 0.31%-5.03%, לעומת שווי הנחלות בטרם האישור. ועדת הערר קבעה, כי על הוועדה המקומית לפצות את בעלי הנחלות, שהפגיעה בהם היתה בשיעור גבוה מ-2% ועל החלטה זו עתרה הוועדה המקומית לבית המשפט.
בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, דחה את העתירה וקבע:
א. גם בני רשות (ולא רק חוכרים) רשאים לתבוע בגין פגיעה עקב אישור תוכנית.
ב. כל הפגיעות הן במתחם הסבירות וזאת "בהתחשב - כמצוות הפסיקה - באיזון שבין שעור ירידת ערך הקרקע, במידת פיזור הנזק ובאינטרס החיוני הציבורי הגלום בתוכנית".
ג. "הגשת התנגדות למוכנית (צ.ל. לתוכנית - ע.ט.) זו או אחרת, אינה תנאי להגשת תביעת פיצויים. הזכות לפיצוי קבועה בחוק, מבלי שתהיה חובה להגיש קודם לכן התנגדות".
ד. טענת הוועדה המקומית, כי כנגד הפגיעה יש להתחשב בכך שהתובעים נהנים מהתוכנית עקב היותם חלק מבעלי הזכויות בקניון מתוקף חברותם במושב - נדחתה מכיוון שחזקה על השמאי שהתחשב גם בהשבחה זו, וכן כי מדובר בהשבחה זניחה יחסית.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט, כי אף שהפגיעה היא במסגרת הסביר, הוועדה המקומית לא הוכיחה תנאי נוסף לדחיית התביעה. החלטת ועדת הערר אושרה.
בימ"ש מחוזי ת"א עמ"נ 242/04 הוועדה המקומית לתו"ב עמק חפר (ע"י עו"ד ש.ולדמן) נ' רון אמירה ואח' (ע"י עו"ד ג.וירניק).
ניתן ביום 5.1.06.
שופטת: קובו אסתר.