מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, יוצא בדוח חריף נגד התנהלות הממשלה וּמנהלת סל"ע בעניין המגורשים-העקורים מבתיהם בגוש-קטיף ובצפון השומרון. הוא מלין על-כך שהממשלה לא נתנה דעתה די הצורך לקליטת ה"מפונים" (המרכאות שלי, משום שמפנים זבל! לא אנשים! - ד.א.).
הוא קובל על ה"השתהות", על "מחדל מתמש", על "סחבת בפעילות הגורמים המופקדים על כך...", על המבנים הארעיים הלא מוכנים, על חוסר התעסוקה, על זכאותם של המגורשים ל"סיוע מיידי, ומוטב שעה אחת קודם", ועוד כהנה וכהנה כישלונות המערכת המדינית בהיערכות שלא נעשתה כראוי.
חבר הכנסת אהוד רצאבי, החכם באדם, שנותרו לו כשלושה שבועות לכהונתו האחרונה כחבר-כנסת, עט על ממצאי מבקר המדינה כמוצא שלל רב: "אין למתנחלים להלין אלא על עצמם", הוא קובע, "העובדה שעד היום נותרו מאות משפחות ללא דיור ותעסוקה היא לא רק באשמת המינהלת. כחבר בוועדת הכספים שנטל חלק פעיל בדיונים על חוק פינוי-פיצוי, אני יכול להעיד כי ממשלת ישראל באה לקראת המתנחלים בכל עניין ופיצתה אותם ביד נדיבה, בעוד הם הערימו קשיים על עבודת הוועדה, במטרה לעכב את קבלת החוק מתוך אמונה עיוורת במנהיגיהם, שאולי בכך ימנעו את הפינוי. אין למתנחלים להלין אלא על עצמם", כך רצאבי, שרק אלהים יודע מי הטעה אותו לשם.
כלומר, על-פי דעתו, חייב אדם להשלים עם כל גזירה ולהושיט צווארו בכל מצב. זו הדמוקרטיה של "שינוי" שנמוגה בערפל כעשן מארובה. איזה מזל!
לידיעתך, אדון רצאבי, המדינה חייבת היתה להכין הכנות מדוקדקות וּמוקפדות, על אף ההתנגדות המובנת של המגורשים למהלך מטורף והזוי, שהיום כולנו מבינים שהזיק היזק בלתי-הפיך ללא שום יתרון, וגם אם המהלך היה נכון (והוא - לא!!!) אינך רשאי לפתור את המדינה מהאחריות הכוללת שלה.
אסור היה למדינה לצעוד צעד אחד קטן בתוכניתה המטופשת, בלי פתרון מלא לתוצאות המהלך. לא רק פתרונות דיור, תעסוקה וחינוך למגורשים, אלא גם פתרונות ביטחוניים לכלל אזרחי המדינה, הנובעים מהמהלך, לרבות מיגון ישובים עוטפי עזה, ומלחמה חסרת פשרות בטילי הקסאם שנשלחים אלינו בהמוניהם, כמו היה מדובר בעפיפונים של פסטיבל.
אלא שלא בכך החומרה של דוח מבקר המדינה. החמור ביותר שלא ייסלח, טרם נכתב. והוא ייכתב גם ייכתב, ייזכֵר ויישמֵר לעד ולנצח! כיצד הוֹרְתָה וכיצד נולדה התוכנית העלובה הזאת מעיקרה? למרות המחאות וזעקות השבר, הדמעות, "הנחישות" ו"הרגישות"? כיצד אושרה התוכנית, ומי נתן ידו למהלך שלימים עוד יובן ויתברר שלא היה אלא מוֹעַל?