X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים

הפיגוע האסוני שאירע ברחוב נוה-שאנן, יחד עם טילי הקסאם מרצועת עזה, וההתרעות הרבות אינן משפיעות "כאילו" על שיגרת ימינו. יש שרואים בזה ניצחון בני-האור על בני-החוש שהרי על אפם וחמתם של מבקשי נפשנו, אנחנו מגיבים בהתרסה - שיגרת חיים נורמלית.
בזאת, אנחנו מודים בהכנעה, ששיגרת חיינו הנורמלית היא לספוג מפעם לפעם מכה המפילה חללים וזורעת הרס בנפש ורכוש ואין לשיגרה האיומה הזאת תרופה. מכאן המסקנה שמדינת ישראל טומנת ראשה בחול ומקבלת את הגזירה הזאת כחלק בלתי-נפרד משיגרת חיי תושביה. המנהיגים וראשי מערכות הביטחון מטיפים לנו להמשיך לטייל, לבלות ולא לסטות משיגרת החיים שמעת לעת הופכת לשיגרת מוות.
כשלעצמי, אני תוהה מה הרבותא בשיגרה הזאת שאנחנו כה עמלים לקיימה? מה יקרֶה אם נסרב לחיות את חיי השיגרה המסוכנים האלה ונִפנֶה לחיים בלתי-שיגרתיים בעליל? הלא בהתנהגותנו אנחנו משדרים כלפי כולי עלמא הסכמה וּכניעה למצב הבלתי נסבל הזה. שוב ושוב נשמע את הקלישאה ש"אי אפשר לסגור הרמטית את המדינה מפני מחבלים", ש"כוחות הביטחון מסכלים עשרות פיגועים שהיו בדרכם לערי ישראל" ובכל זאת מתרחשים פיגועים והפלשתינים שמחים ועולזים.
מותר, רצוי ונחוץ להודיע שהפיגועים משבשים באורח חמור את שיגרת ימינו, שלא עולה על דעתנו להסכין לסכנה הזאת דרך קבע, שנילחם בה בכל הכלים והאמצעים העומדים לרשותנו אבל אין לנו את הלוקסוס שיש בכל מדינה נורמלית - שיגרת חיים עם דגש על החיים. אנחנו חיים בתנאי חירום עם מַסֵכָה של "הכל כרגיל" כשהכל יודעים שזוהי מסכה. הדם המבצבץ מצידיה של המסכה מסגיר את האמת המדממת.
לו היינו מקדישים את המרץ הנכון לקדם את פני הרעות החולות הללו, כפי שהמדינה ערוכה לטפל בנפגעי הטרור באופן מופתי - הזרימה של כוחות הביטחון לזירת האירוע בתוך דקות, הטיפול המיידי והמסור של מד"א, היערכותם של בתי החולים בַּאופן המעורר הִשתאות, מלאכת הקודש של אנשי זק"א, צוותים של אנשי מס רכוש המתורגלים במלאכת שמאות ההרס, דמי הפיצויים והתיקונים המהירים, ועל כל אלה אמצעי התקשורת המספקים בידור לשמו למשלחי המרצחים וּמעריציהם - לוּ היינו מפעילים את היצירתיוּת, התכנון והתִּרְגוֹלֶת כמוהם, אפשר היה לסגור את המדינה הרמטית בפני גורמים עויינים המבקשים להחריבה.
אבל אנחנו רוצים נורא נורא - שלום! וּכמו שוחרי שלום נאורים אנחנו מוכנים לַכּל, תמורת שקט. אפילו שקט כזה שיופרע מידי פעם על-ידי פיגוע או שניים ביום. משהו ממש דפוק בַּשֵׂכֶל של המדינה הזאת! הרי ברור לכל בר-בי-רב שהשיגרה המטורפת הזוֹ נמשכת זמן רב מִדָּי, היא הולכת ומחריפה עד שאיש לא יוכל למנוע את ההתנגשות הבלתי נמנעת שתביא להכרעה. ואין הכרעה אלא עד להשגת שיגרת-חיים נורמלית. הגיע הזמן שנפנים - המלחמה הכפוייה הזאת היא על המינימום שיש למדינה ריבונית - שיגרה! אין לנו שיגרה!

תאריך:  20/04/2006   |   עודכן:  20/04/2006
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דני רשף
"מדינת החמאס של אולמרט", ביטוי המעיד על מטען אישי, מתייחס לחברה הפלשתינית כחברה נטולת חזון, שהכוחות המעצבים הבלעדיים שלה הם ישראל ואולמרט. עם כל הכבוד לנו ולאולמרט, התרבות הערבית, מורשת האחים המוסלמים, המלחמה בעירק והגרעין האירני משפיעים הרבה יותר    תגובה על מאמרו של ארי שביט בעיתון הארץ
יורם וינר
הנה באה ממשלת ישראל ורוצה לטרנספר אותי ממקומי בניגוד לרצוני, ואז מה אומרים לי? אנחנו נשלם לך כסף. גם לזונה משלמים כסף, אז זה עושה את זה מכובד? אני לא רוצה כסף, אני רוצה את כבודי
נרי אבנרי
למעשה, ליברמן אימץ את שתי הסיסמאות שלכם. כשהוא אומר "שתי מדינות לשני עמים", ו"הם שם ואנחנו כאן", הוא מתכוון לומר, שבצד אחד של הזירה יעמדו נאמני המדינה היהודית, ובצד השני אויבי המדינה היהודית. מה לא בסדר בזה?
עופר איתן
יגאל, בן 14, תלה את עצמו על חוט החשמל של מטען לטלפון סלולרי, מאושפז מזה שלושה שבועות במצב שבין חיים למוות
אריה אבנרי
איציק מבקשת להתמנות ליושבת-ראש הכנסת    קודם לכן, היא מעולם לא הסתירה את כוונתה לשמש מנהיגת המפלגה    מה יש? רק לגולדה מאיר היה מותר? איש לא התנדב להסביר לה את הגיחוך. אז אני אטול על עצמי מלאכה זו: שמעי נא, איציק: בין גולדה לבינך מפרידות כמה ליגות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il