מפלגת העבודה, בראשותו של פרץ, נחלה מפלה צורבת בבחירות לכנסת האחרונה ואף ירדה מתחת לעשרים המנדטים. אף על-פי כן, נחגגו כל החגיגות והיה ניסיון לא רע להראות כאילו הבחירות האחרונות היו הצלחה אדירה, על אף שריחו הרע של הכישלון נישא באוויר.
פרץ, במקום להתפטר מראשות המפלגה, כאדם אשר הוביל את המפלגה למצבה העגום, חגג מיד חגיגת ניצחון של עניים. כמנהיג פועלים אשר לא נישבר אף פעם והמנסה להראות לתומכיו שגם כאשר הוא ניכשל הוא ניצח.
כך נהג כמנהג מנהיגי ערב, שגם כאשר ספגו תבוסות במלחמותיהם על ישראל תמיד חגגו את חגיגות הניצחון, כך היה במלחמת ששת הימים ואף ביום הכיפורים. לזכותם יאמר, וגם לזכותו של פרץ יאמר, שהם יודעים להפעיל דמגוגיה ולנצל את כסילותם של ההמונים.
פרץ, שהוא בעל יכולות הובלת ארגוני עובדים מרשימה, אך חסר כל ניסיון מיניסטריאלי, מחליט החלטה חשובה ביותר והיא להיכנס לממשלתו של אולמרט. החלטה חשובה מאין כמוה לו ולמפלגתו. אם מפלגת העבודה לא היתה נכנסת לקואליציה, לבטח היתה יורדת בבחירות הבאות מתחת ל- 14-15 מנדטים והיתה הופכת למפלגה השנייה או אף השלישית בגודלה בכנסת.
מיד עם הניסיונות הצודקים של אולמרט להקים ממשלה כראש המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, מנסה האדם אשר העומד בראש המפלגה שכשלה בבחירות לכנסת ואף ירדה במספר המנדטים שהיו לה בכנסת הקודמת, להקים ממשלה בראשותו. דבר שלא צלח כמובן ואף התקבל בציבור כמהלך טיפשי וניסיון עלוב לשנות את החלטת הבוחר בדרך חתחתים מכוערת ביותר.
במקום להחזיר את המפתחות למרכז המפלגה, עשה פרץ ניסיון כושל ומכוער להאחז בקרני השלטון בכוח. כאשר ראה שדרכו הזאת אינה מעלה כל פרי חיובי וכאשר ראה כי מפלגת הגמלאים לא תלך איתו( אילו היה מספיק נבון, היה בודק לפני כן ומגלה שרפי איתן הוא ידידו הטוב ביותר של אולמרט ושל אריק שרון, שבהזדמנות זאת נשלח לו ברכת החלמה מהירה) הבין שסיכויו שואפים לאפס.
אך כאדם אשר פועל על-פי דחפים אחרים, הוא אפילו לא בדק את הנתון הזה ומייד גרם לו ולמפלגתו רושם רע בציבור הישראלי. פעולה זאת אשר הדיפה ריח רע נמוגה כלא היתה ונכנסה להיסטוריה הישראלית כעוד תרגיל מסריח.
באשר לאופן ניהול המשא-ומתן הקואליציוני של פרץ, הוא לא למד כלום וממשיך להתנהל כמנהיג פועלים, אשר חושב שכולם הם חיילי בדיל ההולכים אחריו בעיניים עצומות. הוא יקבע והוא יחליט והוא ינהל, כדרכם של ברק לפניו וביבי נתניהו, אשר העם מאס בהם ובדרכם ושלח אותם לגלות ארוכה, אשר לא ישובו ממנה לעולם, כך אני משער.
פרץ רואה את מנעמי השלטון ומעוניין בתפקיד של שר ועדיף כמה שיותר בכיר בכדי להוכיח את כישוריו. הוא מנהל את המשא-ומתן הקואליציוני כאילו הוא הבעל הבית היחידי. הוא יקבע את השרים. הוא ינהל את המשא-ומתן. הוא יחלק את תפקידי השרים. הוא הרי הוביל לניצחון אדיר את מפלגת העבודה. לניצחון שהוריד אותה במספר המנדטים שהיו לה בבחירות הקודמות.
כל זאת כאשר הוא מסמן לו מראש יעד לחסל את כל אלו אשר התמודדו נגדו, כמו וילנאי אשר לפי דעתי היה שר מצוין בכל המשרדים שבהם שימש ויש לו רושם די חיובי בציבור. חברי כנסת שהיו שרים, הוא פשוט מוחק מהרשימה. אך מקרב ומבטיח תפקידי שר לכל תומכיו, בלא להתחשב בכוחות הפועלים במפלגת העבודה. שוב פועל פרץ בלי לבדוק את השטח. שוב חושב פרץ שהוא יושב במשרדי ההסתדרות שברחוב ארלוזורוב שבתל אביב. שוב הוא חושב שהוא יוביל והוא יחליט וכולם ירכינו ראש ויצעדו בסך וישמיעו קולות של כבשים מה... מה... מה.
חבריו למפלגה, אשר הרכינו ראש ונתנו לו להמשיך על אף כישלונו במערכת הבחירות האחרונה, ממתינים להכרזתו מי יהיו השרים ואם הם לא יקבלו את מבוקשם הם, כקבוצה של שבעה חברי כנסת אשר מאסו בתרגילי מנהיג הפועלים שכשל בבחירות לכנסת האחרונה, יפרשו מיידית ממפלגת העבודה ומסיעתו של פרץ ויקימו סיעה עצמאית אשר תנהל משא-ומתן קואליציוני עם אולמרט לכניסה לממשלה בראשותו.
דבר זה יביא להקטנת כוחו של פרץ ומפלגת העבודה. וכמובן למספר השרים שמגיעים לה. חברי הכנסת הללו ממתינים להכרזתו של פרץ על מועמדיו לתפקידי שרים. אולמרט, אשר מעוניין להקים את הממשלה כמה שיותר מהר, מוכן למען זאת להרחיב את הממשלה ואף לתת למפלגת העבודה שבעה תיקים בממשלה, אף על-פי שמגיעים למפלגת העבודה רק חמישה תיקים.
אני חושב שאולמרט לא נוהג בתבונה בנושא הזה ועליו לא לנסות ולשמור על מפלגת העבודה. עליו לתת לתהליכים להתרחש. על אולמרט להיזהר מביסוס מעמדו של פרץ, כי התנהגותו עד היום וניסיונותיו להקים ממשלה, מלמדים על אישיותו.
אני חושב שעל אולמרט לא למהר ולסיים את הרכבת הקואליציה. לא להרחיב את הממשלה בכדי להציל את מפלגת העבודה. אין לתת יד לבזבוז כספים זה על שרים מיותרים רק למען הצלת כבודו של פרץ. המדינה אינה זקוקה לשרים עודפים, אשר עולים עשרות מיליוני דולרים בשנה.
יש צורך להראות חיסכון גם בממשלה ולא רק על חשבון החלשים במשק ,או על חשבון סל התרופות. אולמרט, אל תפחד, אתה תרכיב את הממשלה ואולי טובה יותר עם מפלגת עבודה מצומקת יותר ומפלגה חדשה של פורשי העבודה, שאולי בעתיד יהפכו להיות חלק מקדימה.
אז אולמרט, אולי תעצור לרגע את ספינת הממשלה ותניח לדברים לקרות, על תהיה נדיב על חשבונו של הציבור, עם תוספת של שרים רבים ומיותרים, עם תוספת של סגני שרים שלא מוצאים את מקומם במשרדים השונים ועם עוד מאות עוזרים מיותרים. את כל הכסף הזה תעביר לסל הבריאות, לחינוך, לשיקום אלפי המשפחות והעסקים הקטנים, אשר מדיניותו של שר האוצר הקודם, ביבי, הביאה אותם לעברי פי פחת.