ביום ג', 30.5.06 ישבו באולפן פוליטיקה בערוץ 1 כמה עיתונאי ספורט, פרשנים ואפילו שחקן כדורסל, וניתחו את הצפוי להתרגש עלינו עם פרוץ המונדיאל. מהון להון, התגלגלה השאלה הבלתי נמנעת שכולם שוברים עליה את הראש מזה שנים, כיצד יתכן שמדינתנו הקטנטונת היא מעצמה כה מפותחת בענייני כדורסל ואילו בענייני כדורגל... המממ...
היתה זו חווייה להיווכח כיצד השאלה הנצחית הזו שחוזרת על עצמה כבר שנים, שוב מביכה את המשתתפים. כרגיל, שוב ושוב הועלו הרעיונות הקבועים ואפילו נשמעו טענות על עצלות ישראלית בענייני כדורגל.
עלה על דעתי, שאם כבר פתרו את החידה המתימטית ההיא, ואם כבר התרופה לאיידס היא רק שאלה של אוטוטו, אז צריך ליזום דיון מעמיק עם כמה כוכבי הווה ועבר בכדורגל וכדורסל, שידונו במצב המדאיג ואולי יימצא הפיתרון לחוליי הכדורגל הישראלי, שימריא.
בהפקה, קנו את הרעיון על הראיון המשולב בטפיחה על המצח ומייד המכונה המשומנת נכנסה לפעולה. בתוך ימים ספורים, התכנסו לדיון כל המעורבים הרלוונטיים. מספר שחקני עבר שהיו בחו"ל בעת השידור, ישבו בהיכון מול מצלמות בשידור ישיר או היו צמודים לטלפונים והשידור החל.
מרגע זה ואילך, איני יודע בעצם מה היה בדיון והסיבה לכך היתה פשוטה למדי. כשהיו שיחות עם שחקני כדורגל הם אמנם התנהלו בעברית שאני מבין לא רע, אך השיחות עם שחקני הכדורסל, התנהלו כמעט אך ורק באנגלית, שלא כל כך הבנתי.
מה שנותר לי מכל הדיון שחלקו התנהל בשפה שעבורי היא כמו עבודה זרה, הוא כמו איור בשחור ולבן, שאם אתה מוציא ממנו את כל הצבע השחור, אז אתה נותר בעצם בלי כלום.
אז אולי מישהו מוכן להסביר לי מה היה בדיון? למה לעזאזל אנחנו הישראלים יודעים כה היטב לשחק כדורסל וכאלה דפוקים בכדורגל? בכל אופן, אני מקווה שהפרשנים שהוזמנו ל"פוליטיקה" צפו גם בשידור זה, והם אולי תפסו, כיצד ישראל צריכה לפעול כדי לקדם את עצמה גם בכדורגל לרמה אירופית או דרום-אמריקנית.