הכרזת המלחמה מתקבלת לרוב בקול רעם תותחים. כשהיא שם, מרגישים אותה. יש לה צורה, תאריך מדויק, צדדים מוגדרים, ומתחם גיאוגרפי נתון. כך היו שתי מלחמות העולם במאה העשרים. והנה, "המלחמה השלישית", זו שפתחה עידן חדש בהיסטוריה האנושית, חסרת תאריך, חסרת צורה, מתחם או צבעים. היא רואה ואינה נראית. יש שיזהוה, ויש שיאמרו כי טרם נולדה. גם אם כך, וגם אם אחרת, ההתעלמות לכשעצמה - היא הסכנה האמיתית.
בימים ובשבועות שלאחר ה-11 בספטמבר, רבים ראו את האיסלאם בבחינת "האויב החדש". והנה, לא האיסלאם הוא הבעיה. אין פניו - בדמות הסכנה. שורש האיום נטוע באותם ארגונים קיצוניים אשר מרחיבים אופקים, ותוקעים יתד ודגל במדינות ערביות ומערביות כאחת.
חוקרי איסלאם ומומחים לטרור החלו טוענים בחודשים האחרונים כי "הרדיקליזם האיסלאמי הפך לזרם מוביל ומתחזק, לקנון מרכזי במזרח התיכון". גם אם אין הוא קולו של הרוב, הרי שניתן להגדירו כ"רוב המיעוט". הוא מתחזק בכוחו, בגופו, וגם אם לרוב נמצא אך בשוליים הפוליטיים, הרי שזרועותיו רחבות וארוכות הן. הוא שם, הוא קיים, ומצליח להציב תחת לחץ כבד את הזרמים המתונים שחוששים לעתידם. "המהפכה הירוקה" בשטחי הרשות הפלשתינית, הינה בבחינת הוכחה חיה של המציאות המורכבת, בה הפכה תנועה בעלת אידיאולוגיה קיצונית ושולית, לזרם מרכזי בהוויה הפוליטית.
המלחמה החדשה
מקור הסכנה שינה את קודו הגנטי. הפך את עורו. הוא איננו עוד בדמות "המזרח התיכון" לבדו, כי אם בדמות קבוצות אזרחים ממדינות המערב, הפועלות בשעה זו לביסוס תאי הטרור הבאים. קנדה, ארה"ב, בריטניה וצרפת - אינן עוד חסינות. אין לנו עוד עניין במחלוקת אידיאולוגית על בסיס דתי, כי אם הכרזת מלחמה חד-צדדית המאיימת על הביטחון הגלובאלי. תכני הלימוד, ההסתה, ודרשות יום השישי במסגדים, הגיעו היום עד לטורונטו הנינוחה.
מחקרים מוכיחים כי כתבי האחים המוסלמים, הדוגלים בדרך הג'יהאד כעמוד האש לילה, וכעמוד הענן יום, מועברים למתפללים במסגדים המקומיים. והנה, אחרי הכל, המקורות האידיאולוגיים של פיגועי הטרור, חשובים לא פחות ממקורות האימונים, המימון, והכשרת המתאבדים. שם מתהווה המוטיבציה לפיגועים. תהליך ההכשרה, הוא-הוא התהליך שמסכן את החברה המערבית הדמוקרטית. אותו יש לסכל.
בשבוע שעבר עצרו גורמי המודיעין הקנדיים 17 צעירים מוסלמים החברים בהתארגנות טרור, אשר תכננו ביצוע מגה-פיגועים בטורונטו. חמישה מבין העצורים הינם קטינים; עשרה היו בגילאי 19-25. וכך, מאז 2001, אמצו ארגוני הטרור את "הקטינים" כיעד נבחר לביעור השטח. אין עוד מדובר ב"אומללים", ולא בנפגעי מחנות הפליטים. אלו נערים, אנשי העיר, קבוצות מהגרים המנצלות את הליברליזם והדמוקרטיה המערבית כדי לערער את יסודותיהם מבפנים. זה תבנית נוף החינוך האיסלאמית שקיבלו. זו המציאות המורכבת.
אל לנו כי נאטום אוזניים, אל לנו לעצום עיניים. עלינו להכיר בתופעה, ללמוד אותה, ולאתרה. יש לתור את הקהילות השונות, להציג את הנתונים על מערכות החינוך בקנדה ובמדינות המערב, לנקוט יוזמה, ולבחון את תכני הלימוד. זהו הבסיס הפורה לקליטת הרוח הפונדמנטליסטית. שם מתחילה המוטיבציה, שם מתחילה המלחמה.