ראש ממשלת החמאס איסמאעיל הנייה שנבחר על-ידי אזרחיו "החפים מפשע" בתהליך דמוקרטי כשר למהדרין, עובד עלינו בעיניים: הנייה מכה בנו בשתי זרועות, "הזרוע המדינית" ו"הזרוע הצבאית", באמצעותן הוא משטה בנו, זורה לנו חול בעיניים, ומלהטט בכישרון מול המטורללים שלנו. "הזרוע המדינית" כאילו ואין לה מושג ירוק מי מחזיק את גלעד שליט, ו"הזרוע הצבאית" מתפקעת מצחוק על ספינת השוטים שלנו.
מולו ניצב ראש ממשלתנו אהוד אולמרט, שאף הוא נבחר על-ידי אזרחים תמימים ו"חפים מפשע" בתהליך דמוקרטי ללא רבב. גם הוא מצויד בשתי זרועות שחיבקו בחום לפני ימים ספורים את אבו-מאזן בפטרה, ואתמול אותן זרועות מחבקות הונפו בזעם והפה הגדול מאיים: "מדינת ישראל רואה את הרשות הפלשתינית, בראשות היו"ר אבו-מאזן אחראים לאירוע הזה..."
ואני האזרח התמים ו"החף מפשע", שלבי עם המשפחות השכולות המתאבלות על יקיריהן סגן חנן ברק, וסמ"ר פבל סלוצקר, ועם החייל החטוף גלעד שליט ומשפחתו טרופת השינה, ועם תושבי שדרות הלומי הקסאמים, לא יודע את נפשי מרוב זעם ותסכול. ואני שואל את עצמי האם לא הוגדשה הסאה? האם לא הגיעה העת להחליף את הדיסקט?
ושוב חלומות באספמיה: לא הספקנו לעכל את בשורות האיוב הקשות ומיד נשלף הנשק הסודי שלנו, נפערו הפיות הגדולים ומהם נורו הבליסטראות של איומי הסרק המתלהמים. כששרינו ורוזנינו מתחרים ביניהם מי יפליא להכות יותר בחרצובות לשונו...
אולמרט: "תגובת ישראל תהייה חריפה..."
פרץ: "מי שיפגע בחייל דמו בראשו ובראש מנהיגיו..."
רב אלוף חלוץ: "החמאס מעורבים בנושא זה מכף רגל ועד ראש..."
הקבינט: "לא תהייה חסינות לאף אדם וארגון..."
רמון: "ישראל תחסל כל מי שמעורב בטרור..."
ישי: "להגיב תגובה קשה מאד על התקיפה..."
בן-אליעזר: "עליית מדרגה חמורה שאין להבליג עליה..."
הכלבים נובחים ועזה צוהלת, שם מחלקים ממתקים לחוגגים ברחובות על מפלת צה"ל. והרוצחים, הקרויים "אסירים ביטחוניים" בבתי הכלא הישראלים, הזכורים לטוב מ"מסמך האסירים" שהזויי השלום נתלים בו, מזדהים מאחורי הסורגים עם אחיהם בעזה ושמחים אף הם לאידו של צה"ל. מה עוד שבסתר ליבם הם מבינים כי כשראש ממשלת ישראל מצהיר: "ישראל לא תשחרר בשום תנאי אסירים בתמורה לחייל החטוף", הם יכולים להתחיל את הספירה לאחור של שחרורם.
ולסיכום: אם אתם, מנהיגינו הנבחרים, מתכוונים הפעם סוף סוף לחדש את כוח ההרתעה של צה"ל, אנא חוסו עלינו ועל עצבינו המרוטים, חידלו מן הפטפטת המיותרת ומאיומי הסרק, שבעזה מתפרשים כחולשה ואובדן דרך, ואם חלילה בכוונתכם להמשיך באסטרטגיה השגויה שלכם, ראוי לכם שתחדלו מדברי הרהב.