אני רוצה לספר לכם סיפור על אחת יוצאת דופן, אשר חיה כבר איזה מאה שנה על אף שנולדה לפני 58 שנה, ואשר גם אם נרצה, לא נצליח לספר על התרומה הענקית שלה לעם ישראל ולאנושות כולה.
עוד כשהיתה בבטן אמה, הקימה את מוסדותיה הראשונים, חלקם בארץ חלקם בחו"ל, ממש עם לידתה היא אירגנה את מסע העלייה הענק לארץ, מכל קצוות תבל, מהודו ועד כוש. היא הקימה את צה"ל, איבדה בנים ובנות, בשר מבשרה, במלחמות על הגנתה. היא גיבשה את אסטרגיית הביטחון שלנו והקימה מוסדות לתפארת על-מנת לממש אותה אסטרטגיה, היא הקימה את מערכת החינוך, הפריחה את השממות, בנתה תעשיה מהמתקדמות בעולם, בנתה מערכת משפט ואכיפת חוק לתפארת ועוד ועוד ועוד.
לא, זו לא סנדרה מהמוסד, זו מדינת ישראל, כן מדינת ישראל. היא, המדינה, כשהיתה בת 30 נראתה בת שבע עשרה, אך עתה, אוי לנו ואבוי לנו היא בת 58 ונראית כמו קשישה בת 95. ואין לה עוד טיפת כוח.
המורים רוצים לצאת לפנסיה מוקדמת? רוצים! מגיע להם, עבדו קשה. אז גם היא עבדה, הרבה יותר קשה, וגם היא הגיעה להישגים יותר גדולים, היא רוצה פנסיה מוקדמת, גם לה מגיע. אבל לכל מורה יש מחליפה, ולמדינה אין.
"מדינתי היקרה, בקשתך לצאת לפנסיה מוקדמת נדחית בזאת, אין לך כעת תחליף ראוי, חזרי עוד איזה 500 שנה ואז נשקול. בנתיים לכי למכון כושר, הורידי קצת משקל, הסירי קצת חצ'קונים – והתחילי לעבוד, יאללה, זוזי, ל ע ב ו ד ה".
ומה הביא אותי למסקנה שהמדינה מבקשת לצאת לפנסיה מוקדמת?העובדות רבותיי, העובדות. הסתכלו עליה. היא עומדת מולנו, דוממת, מדממת ושותקת, כאשר כל הסימנים מעידים שנפל רקב עמוק בבכיריה ובמוסדותיה, כולל מוסדות השמירה על החוק (המשטרה) והיא אינה עושה די על-מנת להלחם ברקב, ולמנוע את התפשטותו.
רבים מראשיה, ודווקא הבכירים שבהם, מחוברים אל עולם ההון, נהנים מזיוו, ואנו ככל הנראה רואים שם רק את קצה קצהו של הקרחון. את החתולים החתולים הכי שמנים, הכי רעבים והכי חוצפנים בכל עיר, שמנו על-מנת לשמור על החלב. מה עשינו??? מאיפה באה לנו הטיפשות הזו??
ולא מדובר ח"ו בסגן גזבר של המועצה המקומית לגינת הכרוב והגזר, אלא בראש הממשלה, בממלא מקומו, בשר המשפטים, ביו"ר בכנסת (הנוכחית) ועוד רבים אחרים מאותה שכבה מפוקפת. אולי תפסה בהם אווירת "אכול ושתה כי מחר נמות", בואו נהנה מהרגע, ושהציבור יקפוץ לנו, הייתכן?
ובאמת מי שחושב להחזיר את הקיטבג בגיל 70 כדאי שיצא לפנסיה בגיל 58, כי מתי תהיה לו הזדמנות לשחק עם הנכדים, ולבקר באוסטרליה, או בניו-זילנד (או במונקו) על חשבון חבר קרוב שהוא מגדולי התורמים למפלגות הפוליטיות בישראל??
ואם באמת כבר אין כוח, אז מדוע לא להיפטר מכל הנכסים, למכור אותם כמה יותר מהר וכמה יותר זול לבעלי ההון, העיקר לממש קצת כסף, העיקר למצות את הרגע, שני רגעים לפני שמזדכים על הציוד?ואז גם מאבדים נכסים ביטחוניים, ללא כל הליך מושכל של קבלת החלטות, כי למי אכפת?
אנחנו יוצאים לפנסיה מוקדמת, כי נגמר לנו האויר, רואים כבר את הסוף, כמו אותו חולה אשר מבשרים לו בשורה אחת רעה ואחת טובה, הרעה היא שהוא חולה במחלה קשה אשר 9 מתוך 10 החולים בה מתים, והטובה היא שכל התשעה האחרונים, מתו ר"ל.
נסוגנו מרצועת עזה, הרסנו בתים, הרסנו משפחות, רבים התנגדו, רבים תמכו. שמענו כמה טיעונים אשר היינו מוכנים לקבל, "אנחנו חייבים לשבור את הקיפאון", "אנחנו חייבים ליצור את הספין", "לא ניתן למצב לשלוט בנו, אנו נשלוט במצב".
הכאב היה קשה מנשוא. כמו כל מלחמה, מלחמת ההינתקות השאירה מאחוריה חללים רבים, נפגעי רכוש רבים, ובעיקר נפגעי נפש, חלקם ילדים קטנים. אז שברנו את הקיפאון, וגם יצרנו את הספין, ולא רק שהמצב ממשיך לשלוט בנו, הוא גם שולט בנו הרבה יותר מאשר קודם, וביד רמה.
תוצאות המלחמה הזו, לפחות עד כה, נראים מפוקפקים ביותר. שדרות מפגזת יום יום, הטרור בדרום חוגג כפי שלא חגג אף פעם, החמאס כבש את הרחוב העזתי ואת לב ההמונים, הכאוס בעזה חוגג, אין שלטון, אין דין ואין דיין.
לעיני הדיוט כמוני, כל ההישגים אשר נצפו מהנסיגה הזו, לא הגיעו לכלל מימוש, נהפוך הוא. כל דברי הרהב של הרמטכ"ל ושר הביטחון (שהפך לאחרונה למומחה לתחבורה) הם בדיעבד עורבא פרח, דברים בטלים על תגובה הולמת על כל פיגוע ועל החזרת מצב לקדמותו.
אז עכשיו רוצים גם לסגת מהיהודה ושומרון. הלו, מה קרה לכם??? 57 שנים הייתם "אף שעל" ועכשיו אתם "מחזירים הכל למשעל??" איפה הפרופורציות שלכם? מה בוער לכם כל כך?? איזה מההישגים של הנסיגה מעזה אתם רוצים לחקות??
נכון, שיניתם את השם, את הנסיגה הראשונה כיניתם הינתקות, ואת הנסיגה השניה אתם מכנים התכנסות, טריק מאד יפה מעולם השיווק המודרני. מוצר דפוק, לא מצליחם למכור, התכנון היה בזבל, העיצוב עלוב, אז משנים את השם ויוצאים במסע פירסומי חדש על חשבון הציבור, לא ילך פעם ראשונה, אז נשנה שוב את השם עד אשר יתפוס, הפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים.
הלו, חבריא, אנחנו לא טמבלים, אף על-פי שאתם חושבים כך עלינו, אנחנו לא חיילים על מגרש שחמט, אשר מקריבים אותם על-מנת להגן על המלך והמלכה המזדקנים והעייפים. אתם רוצים לסגת, תראו לנו את ההישגים של הנסיגה הקודמת, ועד שלא נשתכנע, אתם תצטרכו להזיע. וכל קאסם נוסף שנופל, וכל מנהרה שנחפרת וכל חייל שנפגע - רק מרחיק מרחק אלף מילין את האפשרות שניסוג.
קיבלתם כסף שהוא ספק כשר, עמדו בפני הציבור, התוודו, הכו על חטא, בקשו סליחה ומחילה, החזירו את הכסף, העטים, הדירות והירוקים, וכל פרט אחר אשר שמץ של סירוחן נודף ממנו, הכל – עד הגרוש האחרון.
מנו שופטים חוקרים מינהליים לכל מעשיכם הגובלים בספק שחיתות, או שתנקו את עצמם כליל, או שתלכו הביתה – ואנא אל תמכרו לנו לוקשים על נסיעה לחו"ל כמלווה של שמעון פרס או, על נסיעה במימון של חבר, מכרו את הבתים שלכם, והחזירו את הכסף.
ואם באמת אין לכם כוח, אז צאו לפנסיה. חלקכם יכול לצאת לפנסיה מוקדמת. אך אל תקחו איתכם את המדינה – כי היא עוד לא יכולה לצאת לפנסיה, יש כמה מיליונים של אזרחים בישראל ומספר דומה של יהודים בעולם, אשר עדיין זקוקים לה.
לכם יש תחליפים, ולאור המצב האישי שלכם, תחליפים הרבה הרבה יותר טובים מכם, למדינה אין תחליף, אז אנא עזבו אותנו בשקט, ותשאירו לנו את המדינה.
אז מדינת ישראל, אנא צעדי צעד אחד קדימה, את נשארת איתנו, יש לך עוד המון המון עבודה לעשות, כל השאר, משוחררים, זוז.