הנכשל והמכשיל של קליטת העולים מאתיופיה בישראל. בחודשים אחרונות גוברות הקריאות בקרב הציבור הרחב, במה טעינו, ולמה כל כך הרבה כספים מושקעים לשילובם של יהודי אתיופיה בחברה הישראלית הוותיקה, ובכל זאת קהילת יהודי אתיופיה הולכת ומתדרדרת והאלימות הולכת וגואה בתוכה.
איך קורים אותן טעויות בקליטה של יהודי אתיופיה כבר מעל 20 שנה בישראל? מדוע לא הפקנו לקחים עד היום על טעויות הקליטה שקורות בכל הקהילות? האם זוהי תורה מסיני שצריכים להמשיך עם טעויות הקליטה מעלייה לעלייה?
עיתונאים ואנשים שונים שמגדירים את עצמם כמומחים ליהודי אתיופיה ניסו להסביר במילים גבוהות את תועפות הכישלון הנמשכות בקליטת יהודי אתיופיה בישראל. לאחר שקראתי בעיון רב מאמרים שונים שנכתבו על כישלון הקליטה, החלטתי לצאת מהארון ולהסביר את מה שעובר עלינו ממקור ראשון.
יהודי אתיופיה גרו בכפרים יהודיים בודדים בהפרדות מוחלטת משכניהם הגויים. לפרנסתם עסקו בחקלאות, נפחות, אריגה, ונשות העדה עסקו בקדרות, ובעבודות יד שונות ומגוונות ולא ידעו את מושג לשכת סעד ותמיכה ממשלתית מעולם.
מדינת ישראל, במקום לייבא עובדים זרים לחקלאות מארצות שונות יכלה לתת הכשרה מתאימה ליהודי אתיופיה בחקלאות וכך לתת להם לעסוק בתחום שהם כל כך אוהבים לעסוק בו.
גורמי הקליטה בישראל לא נהגו ביהודי אתיופיה כפי שנהגו בקהילות אחרות. כלפי יהודי אתיופיה הגישה היתה ונשארה מתנשאת "בואו נלמד אתכם". בגישה כזו רצו לקלוט את יהודי אתיופיה, כלומר אתם הטיפשים ותעשו כל מה שנאמר לכם לעשות ואם חלילה תהססו ותתלבטו בעניין קבלת המרות שלנו - תפגעו. בגישה כזאת, איך לא תיכשל הקליטה.
הם החליטו שילדי העדה צריכים ללמוד במוסדות דתיות ובפנימיות חלשות שאליהם מגיעים ילדים ממשפחות מצוקה, אלה, הילדים מהמשפחות החלשות ששקועות בבוץ החברתי, עשו לילדי העדה קליטה. ואיזה קליטה? צריך ללכת לבתי הכלא בשביל להבין את התשובה. גם אותם ילדי משפחות החלשות הגיעו למצב כזה בגלל חוסר התייחסות לקשיי המשפחה.
משפחה ברוכת ילדים שמתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה או אבטלה, איך יכולה לספק לכל הילדים את הצרכים החיוניים שהם זקוקים להם ללמידה נכונה בבית הספר.
ילדי העדה נחשפים לצרכים שונים כשכל פעם הטכנולוגיה המתפתחת ובעזרתה מייצרים דברים חדשים, הם רוצים לקנות ולהרגיש כמו חברים אחרים בכיתה. אך ההורים אינם יכולים לעמוד בסכומי העתק שעולים המוצרים ולכן הם מתקשים לעמוד בלחצים של ילדיהם, ומסבירים להם את ההבדל שלהם מהילדים אחרים שלומדים אתם בכיתה. כך, הילדים מתחילים שלא מרצון לבנות לעצמם רגשי נחיתות ומחפשים מקום להתחבא בו וביטחון העצמי שלהם יורד וכך הם מגיעים לסף של ייאוש ומתאבדים.
אין להם למי לספר את מה שעובר עליהם, ההורים חיים בייאוש הקליטה, הם בעצמם מחפשים תשובות לקליטתה הכושלת שלהם במדינת ישראל ולדחיית החברה. מרוב הבושה הם מתחילים לחפש פתרון בכל דרך שהיא להוות מודל לחיקוי לילדיהם ולחנכם. אז כבר הילדים דוחים אותם ואין בהם אמון והם צוברים שנאה כלפי עצמם וכלפי הסובבים אותם. מתסכול הזה הם מתחילים להסתגר בחדרם לבד ולאט ולאט, הדרך קצרה להתאבדות.
נוסף לכך, הורים קנו דירות בשכונות מצוקה ,בשל כך השכונה מהווה מוקד משיכה לעבריינים כבדים שמחפשים להפיץ סמים תוך פיתוי נערים הקלועים במצוקה החברתית. הילדים הופכים להיות סוכני הסמים, כאשר הם בתוך הסמים הם מתחילים לגנוב ולשדוד חנויות והמשטרה עוצרת את ההורים על כך שבנם גנב רכוש מחנויות ופצע אנשים. ההורים מתחילים להתמרמר ולשנוא את החיים שלהם והייאוש הולך וגובר ולא מוצא פתרון, שוב הפתרון הקל - התאבדות.
ההורים, בינם לבין עצמם, מתחילים לריב ולהאשים זה את זה בהתדרדרות בנם, וכך המשפחה מתחילה להתפורר, מרוב ייאוש ותסכול הגבר רוצח את אשתו ומתאבד. כי גם את האישה שאהב, וחי איתה שנים רבות היאוש גורם לו לשנוא. הוא מצפה שתבין אותו מבלי שיספר מה עובר עליו, וגם היא מצפה שהוא יבין אותה, ולאף אחד אין את הזמן הזה לחשוב, בשביל להבין את מה שעובר עליהם כמשפחה אחת.
גורמי הקליטה, לו היו רוצים יכלו להציל משפחות רבות ממצוקה החברתית וחינוכי בו שקועות משפחות העולים מאתיופיה ע"י הכשרת אנשים מקצוע מיהודי אתיופיה: פסיכולוגים, פסיכיאטרים ויועצים לענייני משפחה ועוד. כנראה גם גורמי הקליטה לא הצליחו להבין את מהות הבעיה של העדה עד כה.
קהילות יהודיות בחו"ל מזרימות כספים לקליטת יהודי אתיופיה בתחום התעסוקה, השכלה, גישור תרבותי ומימון השתלבות ילדי העדה במועדוניות, אך למרות הכסף הרב שמגיע לשם קידום הקהילה, אנחנו רואים את המציאות הקשה בשכונות מצוקה בכל הרשויות מקומיות ואין שינוי חיובי במצב, ומצבם של העולים רק הולך ומחמיר מעת לעת.
קהילה בת 108 אלף נפש אבל עם בעיות של 660 מיליון. במקום לעודד את השתלבות העדה האתיופית בחברה הישראלית הוותיקה,
ראשי הרשויות ומשרד הקליטה יוזמים פרויקטים שייעודם רק הפרדה מהחברה הישראלית הוותיקה: הקמת מוקדי קליטה בכ- 20 ישובים, גוף עירוני לטיפול ביוצאי אתיופיה, שאין לו תוכן מעבר לגולת הכותרת שהוקם במסווה של סיוע לקליטת העולים בחברה הישראלית, למעשה לגיוס כספים מקרב יהודי התפוצות.
הקהילה הפכה ממטרת על לשילובה בחברה הוותיקה, אמצעי לגיוס משאבים ולמימון שכרם של עסקנים פוליטיים ברשויות שונות, הגוף הזה שהוקם ב- 20 יישובים יצר שכונה בתוך שכונה, עיר בתוך עיר, רחוב בתוך רחוב וגרם לריחוק העדה מהחברה הישראלית הוותיקה.
אלו הם מוקדי הבעיות העיקריות בקליטה של יהודי אתיופיה בישראל. הרבה פרויקטים תפקידם לגייס כסף בעבור העדה האתיופית ולאן הכספים מגיעים תשפטו אתם בעצמכם לפי התוצאות בשטח, כמובן אם תהיו נחושים לדעת את האמת צרו קשר עם רשם העמותות במשרד המשפטים,ופעילי השכונות.