ראשית, אקדים ואומר כי לא הייתי מתחלפת היום עם הפרקליט המצליח דורי קלגסבלד. חייו וחיי משפחתו התהפכו בשבריר שנייה אומלל, ולעולם ככל הנראה לא יהיו כשהיו. פרשת התאונה הקטלנית תלווה אותו בהיבט האישי והציבורי כל חייו.
שנית, איש מאיתנו אינו חסין מפני תאונת דרכים, כפוגע או כקורבן. חוכמה שלאחר מעשה נחשבת כחוכמה קטנה מאד. עם זאת, הידיעה שפורסמה כי למר דורי קלגסבלד יש באמתחתו 21 הרשעות קודמות בגין עברות תנועה כאלו ואחרות, הבהירה כי אין המדובר במקרה זה במעידה חד פעמית. דורי קלגסבלד חש ככל הנראה בכביש כ"בעל בית" וכאדם העומד מעל לחוק, ומה שמחייב את בני התמותה הרגילים, אינו מחייב אותו.
למרבה האסון, אם ובנה הקטן שלמו בחייהם את מחיר היהירות של הפרקליט המצליח. כל אדם במדינת ישראל אמור לכבד את החוק ובכלל זה את חוקי התנועה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בעורך דין מהמעלה הראשונה, המצוי בנבכי החוק והמייצג את שמנה וסלתה של מדינת ישראל.
התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה זו תמוהה גם כן. השאלה האם היה הפרקליט שתוי בעת התאונה מתבררת כעת בבית המשפט ולכן לא נוכל להתייחס אליה. נתייחס לעובדה אחרת שאין עוררין לגביה. על-פי המידע שפורסם באמצעי התקשורת, שוחרר הפרקליט הנכבד מחקירה במתחם משטרתי ונחקר בביתו. פריבילגיה בלתי תקינה בעליל, שאפילו אנשי ציבור "מיוחסים" אינם זוכים לה, וניתן להבינה על-רקע קשריו הפוליטיים והחברתיים של הפרקליט.
איני בקיאה בשיקולי ההחלטה של הפרקליטות, אך ההחלטה להאשימו בגרימת מוות ברשלנות ולא בהריגה, גורמת לרבים הרמת גבה שלא לומר תחושת אי נוחות ומועקה. איך נאמר זאת במלים פחות עדינות? נודף ממנה ריח חריף של פרוטקציה וקנוניה. ספק אם אדם אחר מן היישוב היה זוכה להליך דומה.
תאונה איומה זו, ודאי תגרום לדורי קלגסבלד חשבון נפש נוקב וקשה. המשפט "לא לעולם חוסן" יקבל עבורו משמעות ריאלית לחלוטין, אך עבור יבגניה וקסלר ובנה הדבר מאוחר מדי.
רבים האנשים שמתוקף היותם מצליחנים ועשירים - הם נגועים בחטא היהירות וההתנשאות. אין מלכודת קלה מזו. חלקם אפילו "אינם רואים ממטר" את האנשים האחרים, את האנשים הרגילים, האפורים, שאינם שייכים למילייה שלהם. הם מתחככים באליטות וחיים כבתוך בועה. האנשים בג'יפים המבהיקים, מביטים ממרום על העולם וחשים כאילו הוא בכיסם. כל זאת, עד שחלילה הם מוצאים את עצמם במצבו של דורי קלגסבלד. אז מתהפך עולמם.
לכל אותם אנשים הנמצאים גבוה בפסגה, הנגועים בחטא היהירות, הגאווה וההתנשאות - הייתי מציעה לערוך חשבון נפש קטן. מחיר היוהרה עלול להיות מוות.