במבט אישי זה, האחרון שעוסק באסטרטגיית הכלה מוצגים קווי הפעולה העקריים שלה, לאחר שבמבטים אישיים 40, 41, הסברנו את הצורך בה ואת מטרותיה.
קווי הפעולה העקריים של אסטרטגיית ההכלה הם: ראשית, הכלה פיזית, גיאוגרפית. כמעט כל המפות שמתייחסות להפרדה, מתבססות על קווי 1967 בגבול המערבי של יהודה ושומרון. אולם הכלה, מלשון כלי, אמורה להכיל, לכתר ולהקיף את הישות הפלשתינית מכל עבריה. לכן יש לשרטט גבול הכלה גם ממזרח. גבול זה ישמש כגבול ביטחון מול הפלשתינים, להגנה מפני אויב אפשרי ממזרח, ולמניעת אספקת חימוש וכספים.
ברצועת עזה יחצוץ הגבול מפני אספקת אמל"ח, כוח אדם מאומן וכספים ממצרים. הגבול לא ימנע מאיתנו ייזום מבצעים התקפיים נקודתיים נגד מפקדים, מפקדות ובתי-מלאכה ליצור אמל"ח בשטחי הרשות עד אשר תיפסק הלחימה.
גבול ההכלה שהוא גבול ביטחון, מבחין בין שליטה באדם לבין שליטה באדמה. לשליטה בבני עם אחר יש משמעות מדינית ומוסרית קשה. לעומת זאת, שליטה בשטח נטול תושבים משמעותו חלשה בהרבה הן מבחינה מוסרית והן מבחינת הנזק המדיני. מרב הפלשתינים צריכים להיות בשטח הפלשתיני. לעומת זאת, שטחים לא מיושבים אמורים להישאר לפי שעה בידי ישראל.
עלינו לשמור על שטחים ניכרים כקלפי מיקוח להסדר סופי, כדי לממש את עיקרון "שטחים תמורת שלום" אשר נולד ביוזמה ערבית, והוא מקובל גם על השמאל בישראל. אי לכך, אפשר ליצור הסכמה רחבה להכלה הביטחונית כשלב ביניים בעזרת הסברה נאותה. התוצאה תהיה חלוקה שווה בערך של השטח בין שני העמים הכלה דמוגרפית: עיקרון מקובל שלפיו רוב מוחלט של האוכלוסיה הפלשתינית יחיה בשטחים תחת שלטונם העצמי, קרוב ל-95%. רוב מוחלט של האוכלוסיה היהודית בשטחים יחיה בשטח שיוותר בידינו, כולל הערכות מחדש של 20.000 איש. סוגיית ההערכות מחדש של ישובים היא נקודה רגישה ויש לישם אותה רק בתנאים מסוימים כך שלא תתפרש כחולשה בעיני היריב.
הגבול המזרחי "הנכון" ביותר מבחינות גיאוגרפיות ודמוגרפיות הוא 'דרך אלון' בשומרון, וגבול המדבר ביהודה. גבול ההכלה מוצג על גבי מפות בספרי ישראל נגד הטרור שיצא לאור לאחרונה. הגבול החדש יהיה עובדה חדשה בשטח וייצור איום על הפלשתינים, כי אם לא יחושו לשולחן המו"מ, יהפוך לציר הייחוס לקראת הסדר כולל במקום גבול 67'. כך גם היה במלחמת העצמאות: הערבים שלא קיבלו את גבולות החלוקה ב-1947, נאלצו לקבל את גבולות הפסקת האש בתום מלחמת העצמאות.
הכלה תעסוקתית: בכל פעם שיש לכאורה הפסקה בטרור, מיד נפתחים שערי העבודה בישראל בפני אלפי עובדים פלשתינים. הכלה היא אסטרטגיה ארוכת טווח ולא שבשבת. מניעת כניסת עובדים לישראל הוא מרכיב חיוני באסטרטגיה זו, הכלה תעסוקתית תתרום לא רק להפחתת פיגועים אלא גם למניעת נזקים חמורים לכלכלה ולחברה הישראלית, החל ממעשי שוד, גניבה והפצת סמים וכלה בהצפת השוק בכוח אדם זול אשר מונע תיעוש של ענפי הבניין והחקלאות. עם זאת, עלינו להימנע מדריסת אוכלוסיה שאינה פעילה בטרור, ולדאוג לרמת חיים סבירה.
הכלה מדינית ודיפלומטית: עלינו לעשות מאמצים בלתי נלאים בממדים אלו. בעוד שצה"ל נוקט בצעדים חלקיים של הכלה, משרד החוץ אינו מכיר כלל במדיניות כזו ואינו מנסה לבודד את היריב בזירה המדינית-דיפלומטית. למדינות האזור יש אינטרסים משותפים להילחם בטרור במדינותיהם המורכב בעיקרו מחמאס, ג'יהאד וארגונים אחרים בעלי סניפים באזור. הסכנה של חדירת פונדמנטליזם שיעי בעידוד אירן כפי שאירע בלבנון, והאיום של חדירת הפונדמנטליזם הסוני יחד עם אל-קאעידה, מפחידים את שליטי האזור יותר מ"זקני ציון". משרד החוץ חייב להשתמש באינטרסים משותפים אלו לעיצוב מדיניות חוץ אזורית מובהקת. אולי אין מנוס ממינוי שר במשרד ראש הממשלה לריכוז ותאום יומיומי בין-משרדי של מדיניות ההכלה.
היתרונות החשובים של אסטרטגיית הכלה הם: רמת ביטחון גבוהה יותר, הפחתת האלימות, הסכמה לאומית רחבה, תמיכה בינלאומית גדולה יותר, ואולי אף התקרבות הפלשתינים לשולחן הדיונים. היריעה קצרה מלפרט את כל תחומי אסטרטגיית ההכלה, אך יש בסיס איתן להשוות את המטרות החיוביות ואת האסטרטגיה של ההכלה, מול האסטרטגיה של הכרעה, ואסטרטגיית הנסיגה החד-צדדית. כמובן, יש לעצב ולתכנן היטב את היעדים ודרכי הפעולה של אסטרטגיית ההכלה בהנחיית משרד ראש הממשלה, בכל המשרדים הקשורים אליה.