יותר ממיליון מאזרחי ישראל משלמים בימים אלה את מחיר האיוולת של הבריחה הנואלת מלבנון, ואת מחירה של ההבלגה הנפשעת שנמשכה 6 שנים, ואפשרה למפלצת החיזבאללה להפוך את כל צפון המדינה לחזית מופצצת בטילים.
התירוץ שהבריחה מלבנון חסכה חייהם של עשרות חיילים, ואפשרה שגשוגם של הצימרים בצפון, גם היא הולכת ומתפוצצת לנו בפרצוף בחיפה, בטבריה ובצפת: עד כה שילמנו ב- 50 קרבנות, חיילים ואזרחים כאחד, ומחירה הכלכלי של מלחמת שלום חיפה כחצי מיליארד דולר ליום. ניתן היה לצפות כי "הנכווה ברותחין יזהר בצוננים" ולא היא. מצעד האיוולת נמשך כאילו לא למדנו דבר.
אתמול, במסגרת דיווחו של ראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין בפני חברי ועדת החוץ והביטחון(ידיעה ב"ידיעות אחרונות"), אמר גורם צבאי בכיר: "כי סוריה ממשיכה להזרים אמצעי לחימה לחיזבאללה, העברת הנשק מבוצעת בצירי הברחות, תקפנו בשני הלילות האחרונים שיירות נשק. אנחנו מקפידים לתקוף בתוך השטח הלבנוני".
אני קורא את הדברים ולא מאמין. ההבלגה המטומטמת של ממשלת ישראל נמשכת. בעוד טייסינו המותשים שופכים טונות של פצצות על כני השיגור ועל מצבורי הרקטות במטרה להשמיד את מאגרי התופת של נסראללה, ממשיכה סוריה, באין מפריע, למלא את מחסניהם ברקטות חדשות. אותו מקור בכיר הוסיף, כי סוריה חוששת מאד ממתקפה ישראלית, אף שישראל העבירה לה מסרים כי לא תתקוף אותה.
ממש לא ייאמן, ישראל מעבירה לסוריה מסרים כי היא מחוסנת מהתקפה ישראלית, והיא יכולה להמשיך באין מפריע לשמש צינור החמצן של החיזבאללה. ממשלה שפויה היתה חייבת לאיים על סוריה באולטימטום חד-משמעי שאם תמשיך להזרים נשק לחיזבאללה, מטוסי חיל האוויר שלנו יפציצו מיד את כל מרכזי השלטון בדמשק.
כך חייבת לעשות ממשלה שרבע מאוכלוסייתה מופצצת בטילים. אולם ממשלת ישראל עדיין לוקה בתסמונת ההבלגה שאחזה בה עוד מימי הבריחה האומללה מלבנון וחטיפת החיילים חודשים ספורים לאחר שנסוגונו לגבולות אותם אישרו מודדי האו"ם.
בעוד פרשנינו שוטפים את מוחותינו בקריאת שפת גופו של נסראללה, צבע פניו ומראה זקנו, חיילינו מחרפים את נפשם בלחימה בלבנון ומשלמים את מחיר מחדליהם של הפוליטיקאים, בדיוק כפי שנאלצו לעשות אבותיהם במלחמת יום הכיפורים.
ואנחנו לא למדנו דבר, וחלילה לנו מלהזהיר "אמרנו לכם" משום שנואשם מיד כי אנחנו נביאי זעם הרוקדים על הדם, מחרחרי מלחמה עם סוריה ומהלכים אימים בפצצת הגרעין המתקתקת באירן.