יום ג' (5.11.02) ירשם בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל כיום נוסף, בו היציבות המעורערת של מדינת ישראל קיבלה מכה נוספת. הלילה קבע פגישה ראש הממשלה, אריאל שרון, עם נשיא המדינה, משה קצב, והודיע לו על כוונתו להקדים את הבחירות. במשך שעות הבוקר הוברר, כי התאריך שנבחר לקיום הבחירות יהיה בתחילת חודש פברואר.
במקור, הבחירות לכנסת היו אמורות להתקיים בסוף שנת 2003, כך שמדובר בהקדמת בחירות ב-10 חודשים בלבד. בלבד? מאז רצח ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין בשנת 1995, בכל שנתיים מתקיימות בחירות. הקונסטלציה הפוליטית בישראל אינה משתנה מאז ימי שמיר/פרס/רבין. ואולם, מה זה משנה - כל שנתיים מגיע אופורטוניסט חדש שטורף את הקלפים ושולח אותנו לקלפיות.
אין צורך לחזור ולהדגיש מה העלויות של בחירות כלליות. יתרה מזאת, אין צורך להדגיש שוב מה חומרת המצב הכלכלי בישראל, יום אחד בלבד לאחר שנתבשרנו על נתוני העוני.
אם כן, מה ישתנה? האם הפרסונות נישתנו? האם ניתן באמת להציג אלטרנטיבה?
ממשלת האחדות לא נפלה באמת בגלל ההתנחלויות. את זה יודע כל ילד. במפלגת העבודה, אובדת הדרך, צץ מועמד חדש (עמרם מיצנע) שהחל לצבור תאוצה. חיים רמון לא נשאר חייב והחל, גם הוא, לנסות להשיג יש מאין וליצור אופוזיציה לשר הביטחון היוצא ויו"ר מפלגת העבודה, בנימין בן-אליעזר.
בימים האחרונים נשמעים קולות במפלגת העבודה, שצריך להציג אלטרנטיבה. חיפשתי, ובאמת חייבת להיות אלטרנטיבה. חייבים לחזור לשולחן המו"מ עם הפלשתינים, לתת יותר כסף לשכבות החלשות, ובאמת - לעשות מהפכה בסדר העדיפויות בישראל.
האמנם? אתמול התפוצץ מחבל מתאבד בקניון בכפר סבא. חדשות לבקרים נוחתות מרגמות וסוגים שונים ומשונים של רקטות על הישובים היהודים בחבל עזה, שלא לדבר על רקטות שנוחתות בשדרות. שר החוץ היוצא, שמעון פרס, היטיב להסביר את עמדת ישראל בפגישות עם מנהיגי מדינות העולם. אין ברירה, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה המשך הטרור הפלשתיני. אם באמת יוחלפו שרון, בן-אליעזר ופרס, ברמון, מצנע וביילין - האם ישתנה המצב הביטחוני והטרור יפסק?
אם יוחלף סילבן שלום, שר האוצר, במישהו אחר (ולא משנה זהות המחליף), האם ישתנה המצב הכלכלי? העולם נמצא כעת במיתון עמוק. בזמן מיתון עמוק אין לצפות שהמשק הישראלי ימשיך לצמוח כאילו לא קרה דבר. כמעט כל העולם המערבי ניצב כיום בפני עלייה חדה באבטלה, סכנות להתפרצות אינפלציונית, ירידה ברמת החיים וכו'. אם רק תיתנו לרמון/מצנע/נתניהו או כל אדם אחר את המושכות, הוא יוביל חזרה את ישראל לצמיחה ולשגשוג? כאילו באמת לא משנה המיתון בארה"ב ובאירופה, אך משנה מי הוא ראש ממשלת ישראל.
אין ספק. מדינת ישראל מצויה היום במשבר עמוק, הן כלכלי והן ביטחוני. בימים כאלה חייבים לשמור על יציבות ולשדר לעולם ולציבור הישראלי, שנכון שכרגע, כל עוד העולם כולו מצוי במשבר כלכלי ובעולם נשמעים תופי המלחמה (ראה ערך רוסיה-צ'צניה, ארה"ב/ בריטניה- עירק ועוד) אין לצפות לניסים ונפלאות. אבל חייבים לייצב את המצב בישראל. להימנע מהוצאות מיותרות, לשנס מותניים ולנסות לגבש חזית למלחמה בטרור ומציאת פרטנר לשיחות, כדי לנסות ולמצוא פתרון לסכסוך הערבי-ישראלי.
אין מקום להקדים את הבחירות. מדינת ישראל אינה ערוכה כעת להוצאות גדולות על בחירות מקדימות במרכזי המפלגות ולאחריהן לבחירות כלליות. נחוצה ממשלת אחדות. גם אם מדובר בשנה נוספת אחת בלבד. הן חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, הן אוייבי ישראל, והן שותפותיה ואזרחיה, חייבים לקבל את התחושה שלקראת מתקפה אמריקנית על עירק (שתגרור ככל הנראה את ישראל למערכה), כל עוד הטרור משתולל, וכל עוד המצב הכלכלי ירוד, החזית הישראלית היא אחידה.
כל סיסמת בחירות, טובה ככל שתהיה, אינה יכולה לשנות את המציאות. ולאן תוליכו את הבושה, פוליטקאי ומדינאי ישראל? הבושה לא מפני עמי העולם אלא מפני הקשישים, המובטלים, נפגעי הטרור ושאר יהודי העולם ואזרחי ישראל. איך תוכלו להביט בפנינו ולהגיד שעשיתם הכל כדי לייצב את המצב הכלכלי, הביטחוני והפוליטי?