רגע לפני הבחירות, מינתה העבודה אוגדונר חדש: עמרם מצנע, ראש עיריית חיפה.
האם הוא עזר בבחירות, או האם הפריע בבחירות, מי יידע. ובכלל מה זה חשוב, הוא ודאי מאוד מאוד השתדל, נגד כל הסיכויים.
מצנע עומד כעת עם האוגדה השנייה בגודלה צה"ל, הכלים דוממים - והוא שוקל לעזוב את המערכה.
אנחנו לא ניתן לך מיצנע, אנחנו מאמינים בך.
הנה לך 2 סיבות טובות להילחם, תן סיבה רעה אחת להשתפן:
1) אריק מלך ישראל, אריק השואג, מפחד מפני עצמו, הוא מתחנן - וכשאריק מתחנן, כדאי להקשיב. זה לא יצחק שמיר המרובע והשקול, זה אריק היודע שהוא יכול לשלוף בכל רגע, ולכן הוא כל כך זקוק לך, כדי שתקשור לו ת'ידיים.
2) שינוי כבר לגמרי מחוץ לתמונה - המפד"ל ואגודה אינן חילוניות, הן והעבודה לא תיכנענה לתכתיבים הטיפשיים של שינוי. עם זאת, כל עוד שינוי בשטח, אל תתקרב - אומנם הם מכוחותינו, אך כל המפקדים שלהם מבורברים, בקיצור שינוי בפנים - אתה בחוץ, שינוי בחוץ - אתה בפנים.
ומה עם היאחזויות בלתי חוקיות: נערי הגבעות הם נערי מפד"ל, תסגור עם אפי ועם זבולון מה שאפשר, ואת מה שאי אפשר - תתפשר או תחכה להזדמנות הבאה.
ומה עם פינוי ישובים בעזה: תתפשר על הנוסח.
ומה עם תקציבים: בשבילך ימצאו תקציבים.
ומה עם שיקום המפלגה: אל תיקח לעצמך תיק בממשלה. סגן ראש הממשלה זה מספיק, תעסיק את פרס באוצר, את פואד במשרד חשוב אחר (ביטחון פנים אולי) ואת תיק המשפטים תעביר למומחה חיצוני מטעם העבודה. זכור שכמה מרעיונותיה של שינוי ראויים לעיון, אפילו לעיון עמוק ודחוף (עם זאת שיטתה - פסולה לחלוטין).
דאג שמייד עם סיום סיפור עירק יהיה לך פוּל זמן.
תזכור שבתקציב הדליל של המפלגה, אוטו ומשרד ל-3 הבכירים, גם לא הולך ברגל.
ומה עם עוד ג'וֹבים - אין יותר ג'וֹבים, על כאלה פשלות, לאורך שנים לא מגיע לכם ג'וֹבים.
ומה עם ביטחון וחוץ - לא לגעת, אסור לכם לבצע את מדיניות החוץ והביטחון של שרון.
אוגדת העבודה, בראשות מצנע, אריק מתחנן, שינוי לא רלוונטית - נוע נוע סוף.