מימוש האיום הגרעיני, כך רואה כבוד יו"ר הכנסת את החלטת שופט השלום בתל אביב, על ביטול סעיף דרקוני בפקודת מס הכנסה.
טרם נדון בדבריו הקשים ומעוררי התמיהה של היו"ר בואו נבין את סיפור המעשה.
פלוני, אשר רחוק מתחום עיסוקי, ואשר איננו מכירו, הועמד לדין פלילי מכוח סעיף 236 לפקודת מס ההכנסה. האיש היה יועץ מס שנים רבות, ואז, בשנת תשנ"ו הוסיפה הכנסת את הסעיפים הבאים לחוק:
236ב1.(א) לא יעסוק אדם בייצוג נישומים אלא אם כן הוא רשאי לייצג נישומים לפי פקודה זו.
(ב) אדם שאינו רשום בפנקס יועצי המס לפי פקודה זו, לא יעשה פעולה של יועץ מס, לא יתחזה ליועץ מס, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא יועץ מס.
כותרת הסעיפים החדשים: ייצוג ללא הרשאה.
הנאשם לא עסק בייצוג נישומים בפני שלטונות המס (ולכן עמד בדרישות כותרת הסעיף ותת סעיף א לעיל), אך המשיך לשאת בתואר "יועץ מס", בניגוד לתת סעיף ב' לעיל. זהו עיסוקו במשך שנים, זהו מקור לחמו, ועל כך העמידוהו שלטונות המס לדין פלילי.
על-פי החלטת בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ (אליו עתר הנאשם בבקשה לביטול הסעיף הבעייתי), שמע בית משפט השלום את טענות הנאשם בדבר אי חוקיותו של הסעיף האמור, אל מול זכויות יסוד המוקנות מכוח חוק יסוד חופש העיסוק, והחליט כי סעיף החוק הנ"ל מגביל את זכות היסוד לחופש העיסוק, המעוגנת בחוק יסוד, לרמה הדורשת את ביטול הסעיף.