שירה [כלום לא השתנה, כמעט]
|
|
|
אחזור לעיקרי סיפורי.
בעצם אין לי מה לחדש. בית הרבסט סדור על סידורו. הנריאטה עושה את שלה ומנפרד עושה את שלו. סועדים כאחד ומספרים זה עם זה. וכשהיא פנויה לשעה קלה מעבודתה קורא הוא לפני חדשות היום ומוסיף עליהם דברים שאין העיתונים מספרים עליהם. דברים הרבה מתרחשים והוכלים, בכל יום יהודים נהרגים בצנעה ובפרהסיא ובכל יום מעוטרים העיתונים בעיטורים שחורים. בראשונה כשהיינו רואים פס שחור בעיתון וקראנו אדם מישראל נהרג הנחנו את סעודתנו, עכשיו כשהצרות מצויות, אדם יושב על שולחנו ואוכל את פתו בחמאה ובדבש קורא ואומר שוב נהרג יהודי, שוב נהרגה אשה יהודיה, שוב נהרג תינוק מישראל. ואנו יושבים בחיבוק ידיים ונותנים עצמנו להריגה ואומרים, הבלגה הבלגה. הם הורגים ורוצחים ושורפים ואנו יושבים ומבליגים. והרשות מה עושה, עושה עוצר. יושבים להם ישראל עצורים בבתיהם ואינם יוצאים לחוץ, כדי שלא יפגעו בהם בעלי חצים, ובעלי חצים מהלכים בכל מקום ומשלחים חציהם. אי אתה יכול לומר שהרשות אינה עושה את שלה ואי אתה יכול לומר שאנו אין אנו עושים את שלנו, הרי אנו מבליגים ומראים לעולם כולו כמה יפים אנו, כמה יפה הוא מוסר היהדות, שאפילו באים עלינו להרגנו אנו שותקים.
מנפרד יושב על הנריאטה וקורא לפניה חדשות היום ומפרש לה מקצת מעשה אנגליה וערכו של הגורם הערבי ומונה כל האכזבות שנתאכזבנו מימות הכרזת בלפור ועד עכשיו. מנפרד והנריאטה אינם בקיאים בעניינים מדיניים ומסופקני אם קרא הרבסט אפילו ספר אחד על המדיניות של האנגלים, ואין צריך לומר הנריאטה, שאפילו עיתון אינה קוראת. אבל מימי הפרעות של תרפ"ט התחילו אף הם נותנים דעתם על דברים הנעשים בארץ ישראל. כל הדר בארץ ישראל שכל יום יהודים נהרגים, קו דמי אחיו צועקים אליו מן האדמה ואף הוא צועק. ההרבסטים שרחוקים היו מעניינים מדיניים כיוון שתכפו הצרות התחילו הם ממשמשים בהן כשאר כל אדם מישראל.
יושבים להם מנפרד והנריאטה, הוא קורא והיא שומעת, היא שואלת והוא משיב, ומעורר לבה בתשובותיו ומביאה לידי שאלות חדשות. אומר מנפרד להנריאטה, סבורה את שכל שונאי ישראל אוהבים את הערבים, או שכל אוהביהם של הערבים שונאי ישראל הם, כשבאים לקטרג על הציונות מקטרגים עלינו בשביל הערבים. מנפרד שרעיונותיו מביאים אותו לידי זכרונות וזכרונותיו מביאים אותו לידי רעיונות, מספר לה להנריאטה ממאורעות הארץ ומזכיר דברים שקדמו להם, דברים שבמכתב ודברים שבעל פה, מאמרים של הסתה מפורשת, שנדפסו בעיתונים ודרשות רעות במסגדים ונאומים של סכסכנים, ששיסו את הערבים ביהודים. תמיהה הנריאטה על מנפרד, שיודע לירד לעומקה של הפוליטיקה ולצרף דברים רחוקים. משוהה הנריאטה את דעתה לדעתו ועושה את מחשבותיו מחשבותיה. אילו הבינה הנריאטה למנפרד בשאר העניינים כשם שהיא מבינה את דבריו על תעתועי המדינות היה טוב לה וטוב לו.
|