יש לנו ארץ אחרת - גם אם לא ארץ נהדרת, כמאמר שירו של יהורם גאון, לכל המעט - ארץ סבילה, סבירה, אפשרית. איה אותה ארץ? היכן היא? ל היודע דבר אודותיה מתבקש...
אותה גברת בשינוי אדרת היא בכל זאת גברת אחרת: הייאמן כי ייתכן? אכן כי כן: לא תאמינו - או כן - אבל יש לנו ארץ אחרת.
מצד אחד - אותה אחת, ובכל זאת, מצד שני - שונה.
ארצם של ההבלגה, האיפוק, המתינות, אורך הרוח ודרך הארץ.
ארץ חמדת אבות - לא ארץ חמדת אובות.
ארץ שבה אדם לאדם אדם - לא ארץ שבה אדם לאדם להד"ם.
ארץ שבה ויתור אינו סימן לחולשה אלא לכוח.
ארץ. שבה בקשת סליחה אינה הודאה בכניעה.
ארץ שבה הנותן אינו מתרושש אלא מעשיר את היש.
ארץ שבה מותר גם להפסיד מבלי להיחשב "לוזר".
ארץ שבה תום אינו תמימות וטעות אינה שחיתות.
יש לנו ארץ אחרת - גם אם לא ארץ נהדרת, כמאמר שירו של יהורם גאון, לכל המעט - ארץ סבילה, סבירה, אפשרית. איה אותה ארץ? היכן היא? ל היודע דבר אודתיה מתבקש...
זו אותה הארץ - ארץ שבזה ולועגת לאנשי הרוח שלה, ארץ אוכלת חושביה.
זו אותה ארץ - שקושרת לולאת-חנק של הון על צווארו של השלטון, סוחטת ומשחיתה אותו, גם אם במובלע, תחת איומים סמויים: שמור לי ואשמור לעצמי.
זו ארץ חורשת מזימות ומתככת תככים באור היום, לעין השמש, ללא בושה וללא חרפה.
זו אותה ארץ - שבה לא הזלזלים מושחתים אלא השורש והגזע ומצד שני - כך זה בארצנו הפרדוכסלית - לא בהכרח אזובי הקיר נגועים אלא הארזים.
זו היא הארץ האחרת, הארץ הקיימת. הארץ שעשויה להיות אחרת, טובה לאין שיעור.
יש לנו ארץ אחרת אבל אנחנו בוחלים ומואסים בה, נרתעים וסולדים ממנה.
יש לנו ארץ אחרת והיא תקינה ומסודרת, נורמטיבית כראוי.
יש לנו ארץ אחרת (לא זו שיוצאת מהכוח הטוב אל הפועל הרע)
יש לנו ארץ אחרת (לא זו המרושלת, המופקרת, השערורייתית)
יש לנו ארץ אחרת (לא זו שבה הרע הוא "רע לתפארת", כמו שטבע אלתרמן)
יש לנו ארץ אחרת (מצטיינת, מעולה, מופתית).
ארץ שבה לא פעורים פערים תהומיים בין עשירים לבין עניים. ארץ שבה לא מתקיימים עושק וניצול וקיפוח משווע של בני-אדם.
ארץ שבה חורשים שדות ולא מזימות.
ארץ שבה כשנכשלים - מחזירים את המפתחות ואומרים יפה שלום.
ארץ שבה כשפוגעים - לא מהססים לבקש סליחה, להתנצל, כל מה שמתבקש בנסיבות העניין.
יש לנו ארץ אחרת אבל איה אותה ארץ? היכן היא? כל היודע דבר אודותיה מתבקש...