התיישבנו לשולחן, אל מול הבר המעוגל, עתיר המשקאות האלכוהוליים, באווירה לטינית, לארוחה עסקית, המוגשת ב"פרידה קאלו" בכל ימות השבוע. ממנות הפתיחה שבתפריט המגוון נדלקנו על קדאיף, ממולא בגבינת-עיזים ופלפלים קלויים, על מצע של חציל באש, עם עגבניות קלויות, שמן-זית ואורגנו. טרפנו את המנה במלוא פינו וטעמנו גם ממנת הגוואקמולה - אבוקדו מקסיקני קצוץ, עם אגוזים טחונים, שהזמינה בת הזוג ושהותירה טעם של עוד. לשתי המנות התלוותה פוג'צה חמימה ונימוחה עם ממרחים פיקנטיים.
|
מתפריט העיקריות בחרנו בכבדי-עוף, עם בצל מקורמל ופטריות, כשלצידם, בשילוב מוצלח, ניוקי תפוחי-אדמה ברוטב-שרי מתקתק. העזר שכנגד בחרה בצלע-עגל במרינדת עשבי-תיבול, צרובה במחבת, על פולנטת-כמהין ברוטב שרי. כל השבחים מגיעים לשף עתיר התהילה, יואב בלימן, שסבר משום מה כי לא די במעדנים האלה שבאו אל פינו, וכיבד אותנו, נוסף עליהם ועל-חשבון הבית, גם בשני הררי פטה-כבד טעימים להפליא. קינוח קרם הברולה, שטבל ברוטב עשיר של תותים, הותיר את שנינו עם אורגזמה קולינרית. לימונענע, סודה ואספרסו משובח של "מאורו" - פאר הקפה של איטליה - סייעו לנו בעיכול הכבודה הנכבדה. על הארוחה הדשנה שילמנו מחיר מגוחך של 200 שקל, כולל תשר של 15 אחוז לשירות שניתן מעומק הלב. ולמען הסר כל ספק: את "פרידה קאלו", שאותה זיכינו במלוא 10 הנקודות האפשריות, נשוב ונפקוד בהקדם האפשרי.
|
|