בימים שבהם עדיין שלט אצלנו הפיקוח על מטבע החוץ, הלך לפניו שמו של רחוב ליליינבלום התל אביבי כמעוזם של חלפני הדולרים בשוק השחור. מאז זרמו מים רבים בירקון המעופש ובינתיים הספיק הדולר להפוך למטבע מותר ומוכר בכל בית. סוחרי ה"ירוקים", שפעלו ברחוב הזה כגנבים בלילה, נעלמו ממנו כלא היו, ובמקומם צצו בו, כפטריות לאחר הגשם, מסעדות לרוב, שבהן נוהגים להסתופף בני הדור הצעיר, שוחרי הבילויים והגסטרונומיה. אלה גודשים אותן משעות בין הערביים ועד לשעות הקטנות. אחת מאותן מסעדות, ומן הסתם גם המובילה שביניהן, היא "פרידה קאלו" (ליליינבלום 43), שמלבד ארוחות הגורמה שהיא מציעה, יש בה גם בילויי-לילה סוחפים של מופעי-בידור במחירי מציאה.