בתחילה עמדנו נגד העולם; אמונתנו באל אחד וערכינו ההומניסטיים היו מהפכניים. המודל שלנו דרש דרכי חיים מוסריים, משפחתיים ובאלו קווינו לשמחת חיים. העושר וה'אני' לא נדחו אלא כנורמות נכפפו לאושר המשפחה ולכלל. באמונות ונורמות אלו השתדלנו להתקיים בעולם האחר.
עברנו אלפי שנות גהינום ונורמות העבר שמרו עלינו. עכשיו, כאשר אנו פרטנר חשוב לגורלנו, למרות מעשינו לפריקת העול - הייחודיות, הסגולה כדי להיות ככולם, זה לא הולך לנו. ככולם אין בעיה להתגונן נגד הבא להרגנו, לגנוב ארצנו ולהפוך מדינתנו לשלהם. התשובה היא ניצחון טוטלי ותו לו אבל אצלנו זה לא כך!
למרות ערכיהם הדמוקרטיים וההומניסטיים של האמריקנים, האם מזיז להם שהם מנצלים את מרבית המקורות הטבעיים של העולם? האם הם התחשבו בצדק האינדיאנים, השחורים, המקסיקנים (שמהם גנבו את דרום מערב ארה"ב) והיום העירקים ואתמול הווייטנמים? האם התחשבו ברבע מיליון יפנים - אנשים, נשים וטף - כאשר בחרו להשתמש בנשק אטומי פעמיים כדי להציל חיי חיילים אמריקנים? בראש ובראשונה הם עשו ועושים לפי האינטרסים האנוכיים, הקיומיים שלהם; העושר, הכסף, החופשים, הבתים הגדולים... ולא לפי ערכי המוסר, ההומניזם. העושר, הכוח, הדחף להיות הראשון, הם הקובעים. האמריקנים מבינים את העולם שבו הם חיים!
עד שנבין טוב יותר הלקח מהם ואת הייחודיות וההומניזם של מורשת ישראל ונשלב אותם בדרכי העולם הקיים, נמשיך להידרדר, להיות פריירים במקום אור, עד הגלות הבאה.
לקראת פורים: 'טרנספרים' שונים!
השמאל הקיצוני רוצה להגשים אמריקה כאן. רצויה להם עיר של 24 שעות, עם האופרה, חופש הפרט כמעט ללא גבולות... מה בין תרבות חיים זאת לציונות, לאהבת הארץ, מורשת ישראל? כמעט כלום. כדי להגשים חיים כאלה, השמאל מוכן לשלם המחיר המדומה לשלום על חשבון פגיעה אנושית באחיהם החלוצים הציוניים. כך מצבנו.
פתרון אחד הוא טרנספר לארצות המערב שבהן אין טרור (?), מאבקים על הבית, גיוס חובה... לציונים אין אפשרות כזאת. הם מוכנים למאבקים קשים כדי לקיים מורשת ישראל באיזון עם הזמן, בארץ האבות.
הטרנספר מהווה פתרון במקום המשך הסכסוך הפנימי שסופו עלול לפרוץ כמלחמת אחים.
ברור שעדיפה פשרה, אבל ללא מנהיגות שעבורה שלום בית הינו מעל הכל, זה חלום!
החרדים הקיצוניים לא מקבלים המדינה כמדינה של העם היהודי. הם לומדים תורה ללא עבודה ומצדיקים זאת כדי שהתורה לא תשכח ותתקיים. רובם אינם משרתים בצה"ל ובגלל מספרם ממשלות ישראל נכנעו להם. כך נוצר הרעל בינם וכלל התושבים. מה לעשות? לבקש מהם לשמור חוק - בעיקר להתגייס ולהתפרנס - ואם לאו, לטרנספר למדינה אחרת שאין בה מלחמות וצורך לגיוס כגון אמריקה. שם יצטרכו להתפרנס אבל אחיהם שם לא ניזוקים מזה אלא מתעשרים ומרבים בתורה. ברור שהדרך הרצויה היא פשרה היסטורית מבוססת על אחוות אחים, שבה כולנו נהיה ראויים לזכות לחיות בארץ אבותינו.
מומחים לתקשורת
עורכי וקרייני ערוצי הכלל בוחרים את החדשות שלהם, שואלים שאלות לא הגונות, מדווחים במילים 'תעמולתיות' ובתדירות מערבבים חדשות ופרשנות בנוסף לשפת הגוף הלא ניטרלית שלהם.
לו מפקחי התקשורת דרשו המקצועיות והאמת היו ממנים חבר של מומחים זרים - אנשים ללא אינטרסים אידיאולוגיים - לבקר השידורים ולקרוא לסדר עושי התעמולה והשקר. כך היה צריך להיות במדינה קטנטונת שבה הממשלה שולטת על התדרים ומעוט קטן ואינטרסנטי מהווה מונופול תקשורתי. השינוי הרצוי הוא ביטול ההשגחה (חוץ מענייני ביטחון) וחופש תקשורתי לכולם. כך כולם יכולים לדווח החדשות, הפרשנות, הנטיות שלהם והאזרח יכול לבחור הטוב בעיניו.