המתיחות בין שני השרים המשפיעים ביותר בענייני כלכלה - שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט - בעיצומה. אם בתחילת השנה התמקדה בעניינים הקשורים לתפקידו של אולמרט כשר התמ"ת - הרי שעכשיו היא קשורה לכובעו השני של אולמרט - שר התקשורת.
בפברואר השנה נתגלעה בין שני השרים מחלוקת רחבה ומתוקשרת בנושא מחירי הלחם. בתחילת החודש הודיע משרד התמ"ת על העלאה חדה במחירי הלחם, בשיעור של כ-14%. זאת בשל עליית מחירי הקמח בשיעור של 13.46% והפסדי המאפיות בגין ייצור לחם שמחיריו בפיקוח.
נתניהו ואנשי משרד האוצר התנערו לחלוטין מהאחריות להעלאה במחיר הלחם. באוצר אמרו כי לא ידעו על כך ועל כן לא היו שותפים להחלטה. אולמרט הכחיש דברים אלו, וטען שמשרדו הודיע לאוצר על כוונתנו להעלות את המחירים כ-10 ימים לפני שפירסמו את ההחלטה, "ואף קיבלנו מהם תשובה רשמית", אמר.
אולמרט תקף בחריפות את ראשי משרד האוצר, על כך ש"גלגלו עיניים", כדבריו, והתנערו מהסכמתם - לפחות שבשתיקה, לייקור מחירי הלחם: "אני קיבלתי את ההחלטה ואני נושא באחריות הציבורית לה, אבל אל תספרו לי סיפורים שלא ידעתם", הוא צעק בוועדת הכספים של הכנסת.
זאת ועוד: יומיים בלבד לאחר מכן קיים נתניהו מסיבת עיתונאים חגיגית תחת הכותרת: "התוכנית להפחתת מסים לטובת השכבות החלשות". בהזדמנות זו ניסה נתניהו להראות לציבור מיהו "האיש הטוב" ומיהו "האיש הרע" של הכלכלה.
נתניהו הודיע חגיגית על הורדת שיעור המע"מ (מס ערך מוסף) ב-1% - מ-18% ל-17%. במקביל הודיע על הפחתת מחיריהם של כמה מוצרים בני קיימא, כגון - מקררים, תנורי בישול, מכונות כביסה, טלוויזיות ומכשירי וידאו - וכן על הפחתת מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים כאורז, ביצים, סוכר, קפה, אטריות ומרגרינה. זאת באמצעות הפחתת מיסי הקנייה והמכסים על מוצרים אלו.
אולמרט תקף קשות את אנשי האוצר: "ההחלטה שקיבלתי על ייקור הלחם אינה פופולרית. תמיד העלאת מחיר הלחם היא החלטה קשה. הרבה יותר קל להוריד מיסים ומכסים מאשר להעלות מחירים", הטיח אולמרט.
מענייני לחם לענייני תקשורת
המתיחות הנוכחית בין שני השרים, נעה סביב הצעת חוק שהגיש השבוע אולמרט, להקמת רשות תקשורת לאומית, אשר תחליף את משרד התקשורת.
לפי החלטת הממשלה, רשות התקשורת אמורה לקום במקום משרד התקשורת ולצמצם בכך את ההשפעה הפוליטית על ניהול משק התקשורת.
נתניהו מתנגד נחרצות לתוכנה של הצעת החוק שהגיש אולמרט. לדבריו, השינויים שהכניס אולמרט להצעה, צפויה לפגוע בעצמאותה של הרשות החדשה שתוקם. זאת בשל הצעתו של אולמרט להגביר את הקשר בין הרשות לבין הדרג הפוליטי. "באופן זה מתרוקן מתוכן הרציונל שעמד בבסיס הקמת הרשות", טוען נתניהו.
נתניהו מתנגד גם להרכב המוצע של מועצת הרשות. בהרכב המקורי שנקבע היו שלושה עובדי מדינה ושלושה נציגי ציבור. ואולם, לפי ההצגה שהגיש אולמרט תכלול המועצה 5 חברים, כאשר שניים מהם הם נצגי ציבור. נציג ציבור אחד ימונה על-ידי משרד התמ"ת (הכובע השני של אולמרט) והשני על-ידי משרד החינוך - ללא נציגות לאוצר.
במכתב ששלח נתניהו לאולמרט נטען כי אולמרט שינה את הצעת החוק להקמת רשות תקשורת במטרה למנוע את הקמתה של רשות עצמאית וחזקה, ולהרחיב את השפעתו על הרשות - על חשבון צמצום השפעתם של שרים אחרים.
בתגובה תקף אולמרט את נתניהו, ואמר כי הוא מנסה להשתלט על הרשות ע"י הצבת איש מהאוצר במועצה המפקחת על פעילות הרשות. "לא דאגה לאי-תלות פוליטית היא הבסיס להתנגדותך הנחרצת, כי אם הרצון לשלוט ברשות התקשורת. אין בכך צורך ולא אסכים לכך".
במכתב תגובה ששלח אולמרט לנתניהו, טען כי הכניס שינויים מעטים בלבד בטיוטה וכי אין בשינויים שהוכנסו ניסיון לחזק את מעמדו של שר התמ"ת (תפקיד שממלא אולמרט) על חשבון עצמאותה של הרשות ושל שרים אחרים.
אולמרט כתב כי סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, הזהיר אותו שנתניהו יתנגד להצעה אם לא ייכלל ראש אגף התקציבים באוצר בין חברי מועצת התקשורת, האחראית על ניהול הרשות. ואולם, אולמרט החליט כי עמדת האוצר ברשות תיוצג רק על ידי ממונה לשעבר של אגף התקציבים.
"אין שום סיבה שאדם הכפוף ישירות לשר האוצר ייהנה מסמכות רבה כל כך ברשות שאמורה להיות בלתי תלויה בממשלה", כתב לנתניהו.