אלייקים רובינשטיין, לקראת סיום תפקידו כיועץ משפטי לממשלה, פרסם חוות דעת ארוכה ומנומקת בנוגע ל"פרשת האזנות הסתר". במיוחד התייחסה חוות הדעת לאופן ביצוע האזנות סתר במסגרת חקירה שניהלה המשטרה, בראשות ניצב מזרחי כראש אגף החקירות, נגד אביגדור ליברמן, שהיה מנכ"ל משרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במהלך החקירה של ליברמן, בה נבדק חשד לקשר עם גורמים מ"המאפיה הרוסית", התבצעו עשרות האזנות סתר לליברמן וגורמים נוספים וביניהם שיחות שבין ליברמן לבין נתניהו שהיה ראש ממשלה בנושאים שבענייני המשרד, הממשלה ונושאים פוליטיים. יודגש כי חלק גדול מן ההאזנות לא היה קשור לחשדות הנחקרים, מאחר וליברמן שהיה איש ציבור ובתפקיד ציבורי מרכזי בממשל נתניהו עסק גם בנושאים שבמסגרת סמכותו ותפקידו.
שיחות אלה, שלא היו קשורות לחקירה, והוקלטו בסתר, היו במפורש האזנות סתר בלתי חוקיות וסותרות את החוק ואת צווי בית המשפט שהתירו את ההאזנות. זאת, לרבות השיחות עם ראש ממשלה מכהן וכן שיחות של משפחת ליברמן, אשתו ובתו שהן ללא ספק שיחות אישיות אינטימיות שאסורות בהאזנה.
חמור מכך: לא רק שהאזינו לשיחות לא מאושרות, הוסיפו חטא על פשע, בכך שגם תמללו אותן והחזיקו אותן בקלסרים נפרדים שעל חלק מהן צויין "קלסר פוליטי". הקלסרים הוחזקו בכספת האישית במשרדו של ניצב מזרחי.
מיותר לציין כי נוהלים מעין אלה הם סממן מובהק של משטרים טוטליטריים. לכן אין פלא שהיועץ רובינשטיין ציין בחוות דעתו שחשכו עיניו כשראה את כמות השיחות הלא חוקיות ואת תוכנן.
כדי לחזק תזה זו, ראוי לציין כי במשפטו של אביגדור קהלני, שהיה שר לבטחון פנים, וגיבור ישראל במלחמת יום כיפור, ושהואשם בפרשת נמרודי כאדם שפעל לעזור לנמרודי בבירור והתקדמות החקירה נגדו - התברר כי גם לו האזינה המשטרה תקופה של מעל שלושה חודשים והקליטה בניגוד לצווי בית משפט שיחות אישיות ואינטימיות של אשתו ובתו שתומללו גם הן בניגוד לחוק ולרלוונטיות לחקירה.
כלומר לא מדובר בכשל חד פעמי, או שיקול דעת מוטעה, אלא במדיניות מכוונת ומגבוה. כנראה על-ידי גורמים נוספים מהפרקליטות, בתום לב או ביודעין, שגיבו את פעולותיו של מזרחי.
גיבוי זה בא לידי ביטוי בחוות דעת שהוכנה על-ידי הפרקליטות והוגשה לרובינשטיין, לפיה פעל מזרחי כדין. וגם אם סטה וחרג, גרסו מחברי חוות הדעת, לא עשה זאת אלא למען מטרה של לחימה בפשע ולא למטרות זרות.
כזכור, היועץ רובינשטיין לא קיבל עמדה זו ובחוות דעתו המקיפה המליץ על הדחת מזרחי. מסקנתו הפושרת והחלבית של רובינשטיין היא המקור לתוצאה המביכה עבורו ולכן האשמה מוטלת עליו - בשל חוסר עקביות, חוסר נמרצות והחלטיות. שהרי אם מעשיו של מזרחי היו כה חמורים וחריגים כפי שתיאר רובינשטיין, היה עליו להמליץ על העמדתו לדין פלילי או לפחות לדין משמעתי, כפי שהמליץ צוות החקירה בראשות ראש מח"ש, עו"ד ערן שנדר.
מה עשה רובינשטיין? חיפש פשרה בין ההמלצות ומצא את ה"הדחה" כפתרון ביניים נוח. התברר שהמלצה זו חזרה אליו כבומרנג ישר לפרצוף.
צודק ניצב מזרחי בנקודה אחת: העמדה לדין הייתה מאפשרת לו דיון הוגן בבית משפט, הופעה עם עו"ד והצגת עמדתו בפני שופטים אובייקטיביים.
אחרי השימוע של מזרחי העביר המפכ"ל אהרונישקי את הטיפול ומתן חוות דעת ליועצת המשפטית של המשטרה שהקימה צוות לבדיקת הנושא. הצוות המליץ על מתן "הערת מפקד" בתיק האישי - המלצה מגוחכת, תמוהה ובלתי סבירה.
יוצא ממהלך זה שהמשטרה לא מקבלת את עמדת היועץ, או משמשת כעין בית דין לערעורים על היועץ - שהוא ראש הפירמידה המשפטית במדינה. ההנחיות של היועץ מחייבות את המפכ"ל ובוודאי את היועצת המשפטית של המשטרה. מה שנעשה מהמלצת היועץ הוא פרסה משפטית, ופגיעה בסדר הטוב, במינהל התקין ובשלטון החוק. שהרי המשטרה שחוקרת את עצמה מאשרת "האזנות סתר" בלתי חוקיות כנוהל תקין.
יש לקוות שהיועץ החדש מני מזוז ישנה את סדרי המינהל האלה ויוכיח מי עומד בראש הפירמידה. כהערת ביניים ראוי לציין כי הדחה מתפקיד, כפוף לשימוע או בלעדיו, הוא נוהג מקובל והליך חוקי בגופים מוסדיים כמו הצבא, השב"כ והמוסד ואין בו כל פסול.
___________________________________________________________הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.