ניהול אשראי בעת משבר

ההאטה הכלכלית העולמית המעמיקה וגל פיגועי הטרור בארה"ב צפוי להביא לירידה ברמת הפעילות הכלכלית של המשק האמריקני ברביע האחרון של 2001 ובתחילת 2002. מלבד ארה"ב, ההאטה בצמיחה העולמית מובלת על-ידי המשקים הגדולים בעולם, כמו יפן שמצויה במצב של מיתון של ממש מזה תקופה ארוכה, ובמידה פחותה גם גרמניה. העולם עובר מהלך של בלימת קצב הצמיחה הכלכלית באופן החד ביותר מאז משבר הנפט ב-1974. בעוד שהצמיחה הכלל עולמית בשנת 2000 היתה בשיעור של 4. %4.7, ב-2001 צפויה צמיחה בשיעור של %2.3, דהיינו ירידה של יותר משתי נקודות אחוז בקצב הצמיחה במהלך שנה אחת בלבד. שיעור הצמיחה העולמי ב-2001 צפוי להיות הנמוך ביותר מאז המשבר במזרח הרחוק שהתרחש בסוף 1997. על-פי התחזית, במהלך המחצית השניה של 2002 צפוי להתחיל תהליך של התאוששות איטית בקצב הצמיחה של המשק האמריקני. עם זאת, לאור נקודת ההתחלה הנמוכה, שיעור צמיחת התוצר צפוי להגיע שם ל-%1.4 בלבד בשנה הבאה לעומת כ-%1.1 אחוזים השנה. המפנה לטובה בצמיחה צפוי להגיע רק בשלב מאוחר עוד יותר לתחום התעשייתי ולתחום הטכנולוגיה של ארה"ב, המהווים יעדי יצוא מרכזיים של ישראל. במקביל, שיעור האבטלה צפוי להמשיך ולעלות. הטיפול בהאטה הכלכלית בארה"ב והפגיעה שנוצרה בעקבות התקפת הטרור שם מבוסס על מדיניות מוניטרית מרחיבה ובהרחבה פיסקלית משמעותית. הריבית בארה"ב צפויה לרדת ל-2 אחוזים עד לסוף שנה זו, בהשוואה ל-6.5 אחוזים בתחילת השנה. היקף ההרחבה התקציבית של ממשלת ארה"ב עשוי להגיע לכ-150 מיליארד דולר (כ-%1.5 תוצר) בשנה הקרובה, מזה 75 מיליארד דולר בהפחתות מסים ו-75 מיליארד דולר בהזרמות ממשלתיות.

שנת 2001 מצטיירת כשנה קשה מאוד מבחינת ההתפתחויות הכלכליות בישראל. צפוי שהשנה הנוכחית תסתיים בירידה של התוצר של הסקטור העסקי, ככל הנראה בסדר גדול של כאחוז אחד. שיעור עליית התוצר המקומי הגולמי ב-2001 צפוי להסתכם בחצי אחוז בלבד לעומת למעלה מ-6 אחוזים בשנה שעברה. התרומה המרכזית לצמיחה של התוצר בישראל ב-2001 באה מעלייה מהירה יחסית בצריכה הציבורית והצריכה הפרטית. ביתר מגזרי הפעילות נרשמה חולשה במהלך השנה החולפת ובענפים רבים נרשמה ירידה של ממש בפעילות. גל האלימות וההחרפה במצב הביטחוני פגעו בעיקר בתחום התיירות של ישראל, בענף הבניה וכן בתחום החקלאות. המשבר הכלכלי בארה"ב פגע בייצוא הישראלי, בפרט בענפים המתקדמים מבחינה טכנולוגית. הנחיתה הקשה של המשק האמריקני בשילוב עם הירידה הגדולה של שוק הנאסד"ק פגעו באופן חד ביכולת גיוס ההון של חברות ישראליות מוטות צמיחה מהירה באמצעות הנפקת מניותיהן בחו"ל, דבר שתרם לבלימה החדה במצב הפעילות הכלכלית בישראל בשנה החולפת.

התחזית הראשונית לשנת 2002 מצביעה על התייצבות בחלקים שונים של המשק הישראלי, אך בשנה הבאה עדיין צפויה ירידה של התוצר לנפש. התחזית תלויה בהתפתחויות הכלכליות הגלובליות ובראשן אלו של המשק האמריקני והשווקים הפיננסיים שם, בהתפתחויות הגיאו-פוליטיות העולמיות והמקומיות, וכן במדיניות הכלכלית של הממשלה. היצוא התעשייתי צפוי לרדת השנה בשיעור ריאלי של 2 אחוזים. בשנה הבאה צפויה התאוששות קלה בתחום זה בעקבות הפיחות הריאלי של השקל השנה וכן בעקבות ראשיתה של ההתאוששות בביקושים הגלובליים לקראת אמצע 2002. הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי לעלות מ-1.4 מיליארד דולר ב-2000 לכ-3.6 מיליארד דולר השנה, זאת כתוצאה מירידת יצוא הסחורות והשירותים והרעה בתנאי הסחר של ישראל. שיעור האבטלה צפוי לעלות לממוצע של 9.1 אחוזים בשנת 2001, לעומת 8.8 אחוזים ב-2000. שיעור האבטלה צפוי לעלות לממוצע של 10-9.5 אחוזים בשנת 2002. במצב הנוכחי, שבו כוח העבודה הישראלי גדל בקצב של כ-4-3 אחוזים לשנה, הרי שצמיחת התוצר בכ-2 אחוזים לשנה אינה מספיקה על-מנת למנוע את המשך העליה באבטלה. קצב העליה של השכר הריאלי צפוי להתמתן מאוד במהלך השנה הקרובה בעקבות השפעת ההאטה בענפי המשק השונים וירידה ניכרת ברווחיות, ובפרט בתחום ההיי-טק, וכן בעקבות קצב האינפלציה שהיה גבוה יותר ב-2001 מאשר גולם בהסכמי שכר שונים. התפתחות שער החליפין הושפעה מאוד השנה ממצב השווקים הפיננסיים בעולם לאחר הפיגוע ההמוני בארה"ב ומהמשך ההתמתנות בתנועות ההון הזרות לישראל. התפתחויות אלו, לצד ההיחלשות של תנאי מאקרו נוספים של ישראל תמכו בפיחות הריאלי שחל בשקל השנה.

המשברים הכלכליים שפקדו מדינות בשנים האחרונות לימדו שהגורמים העיקריים לבעיות במערכות פיננסיות הם: - התעלמותם של בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים מקיומם של סיכונים מאקרו-כלכליים פוטנציאלים; - העדר פיקוח נאות על בנקים ומערכות פיננסיות, לעיתים כפועל יוצא מתהליכי דרגולציה הנעשים בקצב מהיר מדי וללא תכנון נאות; - מתן אפשרות להמשך פעילות של מוסדות פיננסיים חלשים ובלתי נזילים, המסכנים את כלל המערכת הפיננסית; - ליברליזציה מהירה מדי בשוק המט"ח, שאינה נתמכת בצעדים הנדרשים להבטיח את היציבות של המערכת הפיננסית המקומית; - חשיפה לאפשרות של שינוי מהיר בכיוון תנועות ההון למשק, לדוגמא כתוצאה מעצירה או אף היפוך חד של מגמת ההשקעות של גורמי חוץ במשק; - היקף חובות גדול מדי של הסקטור העסקי, העלול לפגוע באופן פתאומי באיכות הנכסים של מערכות פיננסיות, כתוצאה מהרעה מהירה בתנאים העסקיים; - תקופות של מדינות מוניטרית ופיסקלית מרחיבות המובילות להאצה בקצב נטילת אשראי, השקעת יתר בנכסים ריאליים ויצירת בועות במחירי נכסים - אובדן אמינות של המדינות המוניטרית ו/או הפיסקלית, תוך תרומה להאצה של קצב התפשטות השפעתם של זעזועים חיצוניים במערכת הפיננסית המקומית; - קיומו של ביטוח פיקדונות מוצהר, או רשת ביטחון פורמלית אחרת, אשר עלולים להקטין את מידת הזהירות במערכת הפיננסית.

רוב גורמי הסיכון הנ"ל נראים רלוונטיים יותר למדינות מתפתחות מאשר לישראל. לשם המחשה:

- המדיניות המוניטרית בישראל היא אמינה ואינה מרחיבה;

- קיימת מידה רבה יחסית של פיקוח על מערכת הבנקאות המקומית;

- · מידת הריכוזיות הגדולה יחסית של מערכת הבנקאות מביאה לכך שאין בנקים קטנים וחלשים, אשר עלולים לסכן את יציבות כלל המערכת בעת הגעתם של זעזועים מחו"ל ו/או בעת תקופות של האטה כלכלית ניכרת;

עם זאת, בניסיון של המדינות המתעוררות ישנן מספר נקודות רלוונטיות לישראל במצב המשקי הנוכחי כמו:

- קיומם של סיכונים מאקרו-כלכליים, בעיקר ירידה בפעילות הכלכלית וחוסר יציבות של שער החליפין. סיכונים אלו עלולים להביא לירידה מהירה של הפעילות הבנקאית בתחומים שונים כמו תחום ניירות הערך וההשקעות. כמו כן תתכן הרעה באיכותו של תיק האשראי על רקע התממשותם של סיכונים מאקרו כלכליים;

- משיכה מהירה של השקעות זרות מישראל - סיכון זה הוא חלק חשוב ממערך הסיכונים המאקרו-כלכליים ועלול לבוא לידי ביטוי בהרעה במצב העסקי של חברות התחום ההיי-טק, הרעה במצב הכלכלי של עובדים ממגזר זה, חוסר יציבות של שער החליפין וירידה ניכרת בפעילות הפיננסית הקשורה להשקעות אלו ואחרות;

- אובדן אמינות של המדיניות הפיסקלית - המשך ההרעה במצב התקציבי עלול לתמוך בלחץ ניכר של הממשלה על שוק ההון המקומי דרך גיוסי הון בהיקפים גדולים, תוך יצירת קשיים הולכים וגוברים בגיוס מקורות ארוכי טווח על-ידי מערכת הבנקאות. במילים אחרות, Crowding Out בשוק ההון על-ידי הממשלה.

מערכת הבנקאות נכנסה לתקופת ההאטה הכלכלית כשהיא במצב איתן - שיעור התשואה על ההון היה ברמה גבוהה יחסית: לדוגמא, בלאומי התשואה הגיעה בשנת 1993 ל-%8.5, וב-2001 ל-%11.7. השיפור ברווחיות בשנים האחרונות התרחש למרות הירידה במרווחים שנשחקו בלאומי מ-%2.13 ב-1993 ל-%1.85 לאחרונה. רמה זו נמוכה ביחס לארה"ב - כ-%3. השיפור ברווחיות על פני העשור האחרון התרחש על אף ההאטה הכלכלית ששררה במהלך המחצית השניה של שנות התשעים. עם זאת, חלק מהגורמים שתרמו להתפתחות זו הם חולפים ויושפעו גם מהמצב הנוכחי של המשק. שיעור הלימות ההון של בנקים בישראל דומה לזה של בנקים אירופאים - %9.24 בממוצע לחמש הבנקים הגדולים בשנת 2000. בשנים האחרונות חל שיפור באיכות תיק האשראי, זאת כפי שמשתקף ברמת ההפרשות לחובות מסופקים כאחוז מסך האשראי: הממוצע בחמשת הבנקים הגדולים הסתכם בשנת 1998 ב-%0.61, ובשנת 2000 ב-%0.5. חל שיפור ביעילות התפעולית של מערכת הבנקאות בשנים האחרונות - יחס היעילות ירד בלאומי מ-%65.1 ב-1993, ל-%56.8 לאחרונה (בניכוי הוצאות פרישה מרצון). עם זאת, מבנה ההוצאות הקשיח יחסית, בעיקר בתחום כוח אדם, יקשה על שיפור משמעותי נוסף בתחום זה. מעבר לכך, מסגרת המגבלות החוקיות מצמצם את היכולת לנצל יתרונות לגודל דרך מיזוגים וכן מונע כניסה לתחומי פעילות נוספים כמו שיווק בסניפים של תוכניות פנסיה וביטוח. תיק האשראי גדל מאוד במהלך העשור האחרון - בשיעור של %101 מאז 1993. למרות זאת, היקף האשראי הבנקאי בישראל כאחוז מהתוצר אינו בין הגבוהים בעולם. במבט קדימה, תיק האשראי ימשיך לגדול, אם כי כפוף למידה הולכת וגוברת של סלקטיביות.

אף שהמצב הנוכחי אינו צפוי להביא למשבר במערכת הבנקאות הישראלית, מדובר במצב חדש המחייב היערכות מיוחדת. היערכות זו צריכה להיות ממוקדת בתחומים הבאים: - התייעלות לטווח הארוך ומשמעת תקציבית; - שיפור תהליכי עבודה - ריכוז הפעילות ב-BackOffice במסגרת "תיעוש הבנקאות"; - מעבר לבנקאות ישירה וזולה יותר; - מיקוד הפעילות בסניפים במכירות והגדלת רווחיות; - דחיית השקעות, כאשר הכלל הוא שלא לפגוע ביכולת הצמיחה בטווח הבינוני והארוך; - זיהוי הסיכונים המאקרו-כלכליים וסיכונים אחרים, ובכללם סיכונים תפעוליים. מדובר בנקיטת גישה עסקית שמרנית על-ידי מערכת הבנקאות בתקופה הקרובה: - בתחום האשראי מדובר בהידוק בקרות, זיהוי ענפים בעייתיים והקטנת חשיפה. מי שנערך לזה רק היום כבר איחר את המועד; - כנגד, תהיה חשיבות להתקרב ללקוחות ולהקל על התזרים ככל שניתן בתקופה קשה זו - זהו אחד היתרונות של בנק חזק וגדול. בתקופה זו ישנן גם הזדמנויות לבנקים הישראליים, לדוגמא בשוקי הבנקאות בחו"ל ובתחום הבנקאות הפרטית הבינלאומית. במקביל, יש לקוות שהמדיניות הכלכלית בישראל תנווט לכיוון הנכון, כך שלא תגרום להטלת נטל כבד על שוק ההון המקומי. יש לקוות גם שאמינותו של בנק ישראל לא תיפגע, זאת על-מנת שיוכל להמשיך לשמש כגורם חשוב בייצוב המערכת המאקרו כלכלית והפיננסית כאחד.