מערכת הבנקאות נכנסה לתקופת ההאטה הכלכלית כשהיא במצב איתן - שיעור התשואה על ההון היה ברמה גבוהה יחסית: לדוגמא, בלאומי התשואה הגיעה בשנת 1993 ל-%8.5, וב-2001 ל-%11.7.
השיפור ברווחיות בשנים האחרונות התרחש למרות הירידה במרווחים שנשחקו בלאומי מ-%2.13 ב-1993 ל-%1.85 לאחרונה. רמה זו נמוכה ביחס לארה"ב - כ-%3.
השיפור ברווחיות על פני העשור האחרון התרחש על אף ההאטה הכלכלית ששררה במהלך המחצית השניה של שנות התשעים. עם זאת, חלק מהגורמים שתרמו להתפתחות זו הם חולפים ויושפעו גם מהמצב הנוכחי של המשק.
שיעור הלימות ההון של בנקים בישראל דומה לזה של בנקים אירופאים - %9.24 בממוצע לחמש הבנקים הגדולים בשנת 2000.
בשנים האחרונות חל שיפור באיכות תיק האשראי, זאת כפי שמשתקף ברמת ההפרשות לחובות מסופקים כאחוז מסך האשראי: הממוצע בחמשת הבנקים הגדולים הסתכם בשנת 1998 ב-%0.61, ובשנת 2000 ב-%0.5.
חל שיפור ביעילות התפעולית של מערכת הבנקאות בשנים האחרונות - יחס היעילות ירד בלאומי מ-%65.1 ב-1993, ל-%56.8 לאחרונה (בניכוי הוצאות פרישה מרצון).
עם זאת, מבנה ההוצאות הקשיח יחסית, בעיקר בתחום כוח אדם, יקשה על שיפור משמעותי נוסף בתחום זה. מעבר לכך, מסגרת המגבלות החוקיות מצמצם את היכולת לנצל יתרונות לגודל דרך מיזוגים וכן מונע כניסה לתחומי פעילות נוספים כמו שיווק בסניפים של תוכניות פנסיה וביטוח.
תיק האשראי גדל מאוד במהלך העשור האחרון - בשיעור של %101 מאז 1993. למרות זאת, היקף האשראי הבנקאי בישראל כאחוז מהתוצר אינו בין הגבוהים בעולם.
במבט קדימה, תיק האשראי ימשיך לגדול, אם כי כפוף למידה הולכת וגוברת של סלקטיביות.