המרד מול הרומאים התחיל באופן ספונטני נגד מעשי רצח, חורבן ופגיעה במקומות קדושים של הנציב פלורוס. דבר המרד התפשט במזרח התיכון ויהודים שישבו בבית בסוריה, מצרים וערים מעורבות נשחטו באלפים. זו הייתה הזדמנות לצסטיוס - הנציב העליון "להיכנס ביהודים" עם הלגיון ה-12, "כוחותינו" הביסו כליל את הלגיון ה-12. ואחרי כן מהצלחה בקרב אחד הקישו מנהיגי הישוב שניצחון בקרב אחד יכולה להשליך על הניצחון במערכה כולה.
פה היה כשל הערכה מודיעינית פשוטה, על מבנה הצבא הרומי, עוצמתו הטכנולוגית ונחישות לוחמיו השכירים. חוסר הבנה זה הצטרף לתכסית שטוחה שלא אפשרה הסתוות כמו במלחמת ביערות וג'ונגלים ולמחדל הסברתי חמור. אף אחד מראשי השלטון לא הצליח להגיע לנירון במטרה להסביר את נקודת המבט של היהודים.
שלושה גורמים אילו לא כל קשר למלחמת אחים או לא הובילו בהכרח לתבוסה הבלתי נמנעת. בשנה האחרונה למצור על ירושלים, הציעה המטכ"ל הרומאי להמשיך במצור ללא כל ניסיונות חדירה עד למוות יהודי ירושלים. אך הצעה זו נדחתה על הסף על-ידי טיטוס, שמצטייר על-ידי יוספוס כאדם ענייני, שבהרבה נקודות לאורך המצור הציע הצעות טובות ממה שהיהודים "השיגו" בסופו של יום. אם מנהיגי המרד היו מנתחים את מחיקת יודפת, בה לא הייתה מלחמת אחים, בה אחרי קרב ראשון שבו הביסו המגנים את הגנרל הרומאי פלצידוס, החלו הרומאים בסבלנות האופיינית למעצמת על, לסלול דרך ליודפת, העבירו על דרך זו את "התותחנים" ואחרי כן בסבלנות תוך פחות מחודשיים מחקו את הישוב, עם כל תושביו היהודים שחתמו בינם לבין עצמם על "הסכם הבנות" ועל כן היו מאוחדים וכך מתו.
התובנה מהמרד הגדול שנדחפת בידי שדרנים אינפנטילים מצד אחד ותאבי פרסום מצד שני, שצריך להתאחד שמאל וימין, רבנים ואוכלי שפנים, בני ישיבות וסרבני גיוס ולחתום מהר על מסמך שכמו בהסכם אוסלו, את כל נקודות המחלוקת משאירים לסוף, היא דבילית מעיקרה.
הציבור הדתי, שהוא הציבור היחידי היהודי, צריך לעשות חשבון נפש (כל שאר הציבור הוא ישראלי, שכמו ערביי ישראל, לא יודעים דבר וחצי דבר על יהדות וההיסטוריה של העם היהודי בארץ ובגולה. מעידים על כך מבחנים שנערכים מדי פעם למורים, בעילום שם). לדעתי הדרך עד כה הייתה לא נכונה בשנתי רמות:
- ההתבדלות שלהם בישובים רק דתיים ובשכונות רק דתיות הוביל לכך שהמחנה הדתי לאומי התקדם אבל מעולם לא שם לב שהוא משאיר את רוב הישראלים מאחור. כיום ציבור זה משקיע מאמצים רבים בכיוון כיבוי שריפות שנגרמו על-ידי הישראלים בדמותם של וויצמן (עזר), דיין, רבין ושרון, שמעולם לא ידעו דבר וחצי דבר על יהדות והקשר ההיסטורי של העם לארצו. לא היה להם זמן,ללמוד הם היו צריכים לחרף את נפשם למענינו.
- התפיסה המוטעית שיהדות לא משווקים גרמה לכך שהיהדות לא שווקה בשוק התרבות מול תרבות הטלנובלות, הקולה וההמבורגר. התירוצים העלובים "החילונים לא נתנו לנו ושמו רגל" לא מתקבלים. אנשים שלטענתם הצדק המוחלט בצידם, חייבים לשווק אותו כך שיגיע לידי חילונים ולא רק כשהמשיח יגיע עם או בלי חמור.
תנועת השומר הצעיר שיווקה על ערכיה המקולקלים למאות אלפים שעברו בקיבוציה, בהצלחה ניכרת. גם התנועות הדתיות יכלו לשווק. איך לשווק, כנראה שהרבנים לא יודעים או לא רוצים, אבל תמיד אפשר להתייעץ עם מומחים בתחום.
ההצלחה לכאורה בקרב אחד של התנועה הדתית לשמור על 3/4 מבניה (1/4חוזרים בשאלה) וליישב מאות ישובים קטנים ב-200,000 איש בקצב של 6,000 בשנה, בו בזמן שמליון וחצי ישראלים נהרו לגוש דן בקצב של 50,000 בשנה, דומה להצלחה בקרב הראשון, שאינו מעיד דבר על הניצחון במערכה הכוללת.
ללא הבנת הסביבה החילונית ושיווק היהדות וערכיה לסביבה הישראלית והסברה בחו"ל לא יעזרו גם אלפי דונמים ומאות ישובים.
חשוב "דונם" בלבבות "מדונם" באדמה. לבבות ללא הבנה לא יצליחו להגן גם על דונם אחד.