קרן ידעיה, סרט ארוך ראשון אתה יוצא מ'אור', סרטה של קרן ידעיה, בתחושה קשה, מעיקה, מדכדכת. איזה ניגוד בין שמו של הסרט - 'אור', למציאות אותה הוא חושף. קרן ידעיה, שזהו סרטה הארוך הראשון כבימאית, לא מנסה לייפות, לעדן, לעגל פינות. להיפך, עם מצלימה סטטית, שלא זזה לכל אורך הסרט, ידעיה מביאה אותה ב'קלוז אפים' חשופים, חושפניים, בוטים, מכים ישירות בבטן, לא מרפים.
היא מעמתת אותנו עם החצר האחורית של החיים בכרך התל אביבי. עם זנות, ניוון, מחלה, חיים בזבל, ללא תקווה, ללא קרן אחת של אור.
אור (דנה איבגי) היא נערה בת 17 שמטפלת באמא שלה רותי (רונית אלקבץ) שעוסקת בזנות כבר עשרים שנה. היום האמא כבר חולה, שבר כלי, מנוונת, שינים מכורכמות, שיער מדובלל, אפילו לקוחות כבר אין לה. המעטים היחידים שנאותים לעשות את זה איתה בחצר של איזה בית מט לנפול הם פועלים זרים שיכורים ומסמורטטים יותר ממנה.
בתוך ההווייה הזאת, אור, שאמורה בעצם ללמוד בבית ספר, כל הזמן עובדת (שוטפת כלים במסעדה, אוספת בקבוקים ריקים, מנקה חדר מדרגות), מטפלת באמא שלה שמבטיחה לה ש"הפעם היא יוצאת מזה" ומתמסרת לכל נער בשכונה שקצת נחמד אליה בחיפוש הנואש אחרי טיפה של חום, רכות, תשומת לב.
גם כשהיא כבר יוצרת קצה קצהו של קשר עם נער טוב לב שבאמת איכפת לו ממנה, האיבחה האופטימית הקטנה הזו נקטעת על-ידי אמו של הנער שלא מעוניינת ש"אחת כמו אור תסתובב עם הבן שלה".
העלילה מתקשחת בהמשך העלילה מתקשחת והולכת. ואם אתם מצפים שהדברים יסתדרו, שאמא של אור תבריא ותשתנה ושאור תבנה לעצמה חיים טובים ויפים יותר הרי שהכל מדרדר ומסתבך, עד לסוף שאותו לא נגלה כמובן.
ואתם רואים איך הפנמה של דפוסי התנהגות, חוסר הערכה ואהבה עצמית, מביאים את הגיבורה לאותו מקום ומצב שהיא כל כך מנסה לברוח מהם.
'אור' הוא אמנם סרט עטור פרסים - הוא זכה ב'מצלמת הזהב', שניתן לסרט ביכורים הטוב ביותר בפסטיבל קאן ובפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים - אבל הוא לא חף מפגמים. למרות המשחק המצויין של איבגי ואלקבץ (שקבלה את פרס השחקנית הטובה בפסטיבל ירושלים), למרות הסיפור החזק והנוגע ללב, התפנית החדה בעלילה שמשנה בעצם את כל הכיוון של הסרט לא מנומקת - לא פסיכולוגית ולא קולנועית.
לא ברור למה אור-דנה איבגי בוחרת באופן כל כך פתאומי ולא צפוי את אותה בחירה שלה.
והיות וזהו 'טוויסט' כל כך מהותי בעלילה, הרי שהוא היה צריך להתפתח בהדרגתיות, בטבעיות, ברצף, או להיות מנומק בסבטקסט של הסרט. וזה לא קורה. וחבל.
אבל למרות כל זה, 'אור' הוא סרט עם אמירה חברתית נוקבת. סרט שמכריח אותך להתייחס אל תופעת הזנות כ'הוויה' נפשית. סרט חשוב שמאיר פינות חשוכות ואפילות בחברה הישראלית, שהגיע הזמן לתת עליהן את הדעת.
_________
בפרמיירה שהתקיימה בקולונוע 'לב' בתל אביב פגשנו את רונית אלקבץ, שמיהרה לטיסה לפסטיבל ונציה, שם מוצג 'ולקחת לך אשה' הסרט שכתבה, ביימה והיא משחקת בו תפקיד ראשי, דנה איבגי, קרן ידעיה, מארק רוזנבאום המפיק, רם וניצה אורן, גילה אלמגור, יובל סגל, חני פירסטנברג, אוצרת האמנות אריאלה אזולאי, המלהקת פרי כפרי ואחרים.