עיתון הוא מוצר שמרכיבים שונים קובעים את איכותו, קביעה שאינה אובייקטיבית, כמובן. בעיתון "הארץ", אותו אני מקפיד לקרוא מידי יום, איכות המאמרים אמורה להיות המרכיב העיקרי באיכות המוצר הסופי. המאמר הנ"ל, התופס מחצית מעמוד ב-5 כולו, הוא מוצר פגום.
על-פי המאמר, המידע החדש, לגבי קורא מן השורה, הוא שראש המוסד עומד לפרוש, ולצאת ללימודים. ניתן להסיק מן הכתוב כי הפרישה נובעת מכישלון מאמציו לארגן מחדש את עבודת המוסד. בהמשך כותב אורן: "הבעיה המהותית שמעורר דגן חורגת מתפקוד המוסד תחתיו". ובכך, כפי שמסתבר בהמשך, מתכוון אורן להיותו של דגן איש "הליכוד", ומקורב לראש הממשלה. בקריאת הכתוב, גם יחד, נוצר, לכאורה, קשר בין כישלונו המקצועי של דגן ובין נטיותיו הפוליטיות, האומנם?
בהמשך ישיר לזאת מעלה אורן את החשש פן גם בראש השב"כ יועמד "מקורב פוליטי". מינוי כזה, אכן, אינו רצוי, אך ככל שפורסם בתקשורת, לא ידוע על מינוי פוליטי אחרי תקופתו של איסר הראל. בהעדר מידע שיצדיק את החשש, כותב אורן: "זכורים קשריו של יעקב פרי עם הפוליטיקאים הצעירים של הליכוד...". לפי פעילותו והתבטאויותיו של מר פרי, כפי שבאו לידי ביטוי בתקשורת, לא נראה כי הוא איש ליכוד או שהתחפש אז לכזה. לכל היותר מדובר ב-"קידום עצמי" שעשה מי שהיה אז מועמד לראשות השב"כ, וכפי שעושים מועמדים רבים לתפקידים ממלכתיים בכירים. נראה שאין בעובדה זו כדי להפריע לאורן בניסיונו לרמוז שהחשש הוא ממשי.
מהחשש למינוי ראש שב"כ "מקורב פוליטי" לארגון שיש לו יכולות האזנה, עובר אורן, על-ידי תפירה גסה, לכתוב על המשאבים המצומצמים של המשטרה. כאן אינו יכול להתאפק ולציין, ללא כל תכלית עניינית, כי, ציתות מכונה במשטרה "שרטוט". אם מדובר בכינוי שנועד להסתיר את טיבה של הפעולה בתכתובות פנימיות, מדוע על אורן לציינו, ואם לאו - מה ערכו של ציון הכינוי? כולו נועד לרמוז שאורן מכיר את הדברים "מבפנים". ידענות זו נראית יותר כמציצנות מאשר מקצועיות.
בסוף המאמר שוב לא מתאפק אורן מלציין את כל ה-ד' מן השב"כ ומן המוסד העשויים להחליף תפקידים. גם זו אמירה שאינה מוסיפה כל ערך לקורא המאמר, ושנועדה, גם היא, להעיד על התמצאותו הרכילאית של אורן, ולהעניק למאמר נופך אזוטרי. עלי להודות שבעבר האזוטריות שאורן נוהג להעניק למאמריו נשאה חן בעיני. משהחכמתי היא נראית מגוחכת.
רק בשתיים וחצי השורות האחרונות מסביר אורן את כותרת המאמר בכותבו: "המרחק מהשב"כ הישראלי של העשור האחרון, הדמוקרטי למדי, למשטרת ביטחון בנוסח משטרים נוקשים, עלול להתגלות כקצר מאוד". אמירה כה מאיימת ונחרצת דורשת הסבר וניתוח ראויים, הדורשים מלאכה רבה, וכאלה לא מצויים כלל במאמר. כך הקשר בין הכותרת לתוכן המאמר רופף לחלוטין.
אין זאת אלא שאמיר אורן לא יכול היה, כנראה, להסתפק בידיעה על חילופי גברי צפויים במוסד. לפיכך צירף אליה שני נושאים נוספים, שהקשר ביניהם נסיבתי בלבד. ראוי היה שיכתוב, אם בכלל, שלוש ידיעות נפרדות, כפי שנוהגים אחרים, ולא יצור, באופן מלאכותי, חזות של מאמר מורכב ומתוחכם.
אולי, כפי שנהוג בצה"ל, במוסד, בשב"כ ובארגונים נוספים יוצא אמיר אורן ללימודים?!