פרשת וידוי ההריגה מכה גלים. לפרשה יש ארבע היבטים:
1. טיפול התקשורת - אילנה דיין שוב חושפת את הצד השפל של הכובש הציוני הימני הקיצוני. כל מקרה צריך להישפט על הרקע שבו הוא מתרחש. לאחרונה נתפסו ילדים בני עשר, שלש עשרה עם מטען נפץ מוכן בתיק בית ספר שבגלל תקלה טכנית לא פעל. ילדה בת 13 התקרבה למוצב צה"ל. מה הקצין צריך לחשוב? שהמוצב הוא בדיוק בדרך לבית הספר? אם כך אז למה לא עברו בדרך זו עוד ילדים. אולי שהילדה נושאת חומר נפץ? או שחייו וחיי חייליו, עליהם הוא מופקד, חשובים מחיי ילדה, שבמסלולה יתכן שמביאה מוות? אילנה דיין, התחקירנית הדגולה לא שאלה שאלות אילו ולא הציגה את הרקע. כידוע בעיתונאות חלק קטן מהאמת מספיק, ושקר שנדחף חמש פעמים ביום באמצעי התקשורת הופך לאמת, כך קבע כבר מזמן ד"ר יוסף גבלס.
2. עדות השקר - ההיבט השני של האירוע הוא עדות שקר של הקצין (במידה ותתגלה עדותו כשקרית) היא חמורה מכול בחינה. זה לא סוד שקצינים משקרים וזכור לי בקורס קצינים מפקד בשם קרני שכל הצוערים קראו לו שקרני, בהתאם למידותיו הטרומיות. עדות שקר לפעמים מצילה את התחת כמו במקרה של ועדת אור שם עשרות קציני משטרה העידו עדויות שקר מתואמות, עליהם אזרח רגיל נכנס לשנים מאחרי סורג ובריח. מי שדיבר אמת כמו אליק רון, גיא רייף ואחרים נזרק מהמערכת. גם בצבא יש עשרות קצינים בכירים ששיקרו פה ושם במקרה זה או אחר ונראה להם שגדולתם המקצועית, החד דורית, צריכה לחפות על פה ושם כמה "כיפופי האמת".
3. הקלטות - כיום בהשקעה של כמה מאות שקלים יכול כל אדם להקליט שיחות ולחכות לזמן המתאים כדי לחשוף הקלטה כזו. לאחרונה נתגלתה הקלטה של ראש עיריית חדרה שהבטיח למישהו כסף תמורת... ואחרי שלא קיבל חשף את ההקלטה. הטכנולוגיה שפותחה, עשויה להשפיע לטובה ולמנוע מבעלי תפקידים לפעול בניגוד לחוק בגלל פחד מפני חשיפה. או שיתחילו לעשות את הפגישות העסקיות בתוך בריכה או בים.
4. האירוע עצמו - אמר פעם אלוף יעקב עמידרור, שאי אפשר לשפוט מפקד בזמן אירוע ונתן דוגמה אישית: קבוצת חיילים נקלעה לקרב עם מחבלים והיה צורך לחלצם. עמדו לרשותו שתי אפשרויות: להניע כוח משוריין שהיה מגיע כעבור שעה וחצי, או לפנות את החיילים במסוק תוך עשרים דקות. הנעלם היה פריסת המחבלים באזור האירוע. יתכן שאחרי שהמסוק היה ממריא עם כל החיילים הוא היה נפגע, נופל וההחלטה הייתה נתפסת כשגויה בדיעבד. יתכן שהכוח המשוריין היה סופג אבידות במארב וההחלטה הייתה נתפסת שגויה בדיעבד. בסופו של דבר החליט לשלוח מסוק והמסוק לא נפל. מי יכול להגיד מה היה הצעד הנכון?
לסיכום, טוב עורך דין גרוע מחזן טוב, והקצין עשה טוב שהרג את הילדה וטעה כששיקר, אם אכן יתברר ששיקר. כנראה שיש חיים אחרי הצבא או הכלא, אבל כלל לא ברור שיש חיים אחרי המוות והברירה בין שתי האפשרויות ברורה. טוב להרוג חשוד "חף מפשע" מלהיהרג בידי "חשוד" כחף מפשע.