כאשר אין רצון, ולפעמים יכולת, להתמודד עם עובדות החיים, בעיקר כשראשי המדינה משדרים אינטרסנטיות אישית בלבד לתפקידיהם, יקשה גם על החכם שבאדם להתוות דרך עוקפת שתביא מזור לרבות מהמחלות הציבוריות שמסרטנות באופן אישי גם כל אחד מאיתנו.
רצה הגורל והתעסקותי העיקרית לאורך חיי - סבבה בענייני תחבורה, עם נגיעות מרחביות לרמה הציבורית, והפוליטית.
גורלי התאכזר אליי עוד יותר, כאשר כבר בגיל צעיר, לא רחוק מהשחרור מצה"ל המכניס אותך לחיים האזרחיים הבוגרים במדינה - הבנתי לא מעט על הגורמים העיקריים המביאים אותנו לשכול הנורא עקב תאונות הדרכים, דבר שבתמימותי חשבתי כי יש עם מי ובמי להעזר על-מנת לשפר מצב עגום זה לטובת האוכלוסייה שלא תמיד בסוד העניינים המקצועיים הללו.
המומנטום הביאני למעורבות מקצועית וציבורית מתעצמת במהירות שיא, תוך שאני נכנס מכל דלת וחלון כדי לנסות ולנתב את הצומת אליו נכנסים בו-זמנית - משרד התחבורה, התקשורת, הנהגים, והמשטרה - כל אחד ומערכת הרמזורים השונה, המתוכננת והמאובזרת לפי מיטב מעצביו הפרטיים.
כאן נכנסת לתמונה פסיכולוגיית החיים שהוטבעה על פילוסופיית החיים - שחרטה את תורת החיים... שלי ושל כולנו.
זה התחיל עם נתונים מדאיגים ביותר שלמדתי על משרד התחבורה: זהו המשרד הממשלתי החולש על הכי הרבה משרדי מישנה, עם שיא שחיתויות ואינטריגות - ששום מאפיה סיציליאנית או אחרת לא היו מתביישים בהם. את זה מביאים לנו בקמצוץ מידע, מידיי פעם, כמו לדוגמה התוכנית "עובדה".
אם כבר אזרתי עוז לנתב את "כח החילוץ" לנקודה בה קיים הסדק בסכר הענק העוצר את הכמות האדירה של מים חיים המסוגלים לספק לנו תקווה אדירה, אוסיף בהבזק גם את הכתבה ביום שישי האחרון בערוץ 2, שם מוסבר היטב כיצד שר תחבורה מסוגל להיות גם שחצן, גם יהיר, גם טיפש, וגם מזיק ישירות ותורם משמעותית להמשך הקטל בדרכים. בשביל מאיר שיטרית, תמונת 70 ילדים מאופסנים בתוך הסעת אוטובוס בי"ס, בבלאגן אחד לא מאורגן - זו תופעה שבכלל לא מדליקה אצלו אור אדום.
אבל מצב זה של 500 עד 700 הרוגים בשנה, כאשר "לא סופרים" את עשרות אלפי הפצועים שמעוותים מכאב את פניהם וגופם אל מולינו בחיי היומיום - אינו תולדה של שר התחבורה הנוכחי בלבד, או של מחדל מקצועי של "מומחה תחבורה" היושב כבר עשרות שנים במשרד התחבורה, ומלבד משכורת שמנה לו ולבני משפחתו הממתינים כגוזלים בבית לאוכל חם, אינו ממלא אפילו את חובתו להוצאות הרכב אותו הוא מקבל, גם זאת בד"כ בעיוות נוראי.
כי כל הדברים המקצועיים שהבאתי במשך עשרות שנים לידיעת ראשי משרד התחבורה, צמרת קציני המשטרה, בכירי הפוליטיקאים, נשיאי בתי המשפט, העורכים הראשיים של העיתונות הכתובה, עורכי וכתבי הרדיו והטלוויזיה, ו... לעשרות אלפי הנהגים שישבו אצלי בקורסי החובה מטעם משרד התחבורה... הביאו רק לתוצאה אחת: שום דבר.
כי הכאוס הנוראי העובר על החברה שלנו, גדול אלף מונים מכל צונאמי אפשרי, שהרי אין אלוהים היכול לתכנן ולעוות שחיתות נוראית מזו העוברת על כל דרגי הניהול ודרכי קבלת ההחלטות במדינה - עד שסדום ועמורה נראית בעיניי הדרך האולטימטיבית והאלטרנטיבית למצב הקיים - ולחיי גן עדן עלי אדמות...
ראו למשל את "המהפך" שפורסם השבוע על מדיניותה החדשה של משטרת התנועה, בכל מה שקשור לרישום הדוחות לנהגים עברייניים. סוד גלוי הוא שמפקד חדש מונה, אך לא מכבר למשטרת התנועה, ניצב שחר איילון. גם אני נתתי בו תקוותי, למרות שידעתי מהיכן בא ולהיכן הוא יכול ללכת... הוא עדיין בא מתוך מערכת סמי-צבאית, עם דרגות ומסדרים, ועם המון "חוכמת חיים" שלא הייתי מבקש להכניס למקומות אחרים. אבל האיש, מעבר ללבישת מדים, הוא גם בן אדם, ואפילו חביב מה.
כמי שלא מאבד רגע בחיים (למרות הסיסמה: "עדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע" - יצרתי עם מר איילון קשר מיידי, נפגשתי עימו במשרדו, הבעתי נכונות לעזור, ועידכנתי אותו (גם בכתב) על דרכים מיידיות לביצוע תוכנית משטרתית חדשה (בהעדר תוכנית במשרד התחבורה, אבל עדיף גם תוכנית צידית למשטרה... וגם זאת במילים ברורות במשרדו).
התוצאה: לקח האיש את הכוס שהגשתי לו, שפך חצייה, ואת היתרה פיזר באופן לא מבוקר לכל עבר - כמובן כשהוא מבקש את הקרדיט לתוכנית חדשה מבית היוצר של משטרת ישראל.
אז מה "נשפך" עלינו?
שום דבר לא ברור, שום תוכנית או מדיניות, ורק קפריזות חדשות ועמומות של: "השוטר יחליט".
האם הוגדלה מהירות הנסיעה המותרת בכבישי ישראל, והותאמה למהירות השיוט של רוב הרכבים? ממש לא.
האם מותר לעבור על החוק הקיים בלי חשש קבלת דוח? ממש לא.
דוגמה קטנה: האם נהג שיתפס נוסע 120 קמ"ש יחד עם טור עמוס נוהגים שיגרתיים כמוהו, בכביש החוף בדרך לירושלים או היכן שהוא, ותרשם לו אזהרה... האם בפעם הבאה שייתפס "בקלקלתו" - ישלל מיד רשיונו על היותו שותף לעדר התוהים והנוהגים בהתאם לתנאי הדרך? סביר להניח שזה רק ירתיח את הנהגים שייקלעו לסיטואציה הבלתי ברורה הזו כתוצאה מ"מדיניותה החדשה של המשטרה" - והיכן קיבינימאט המלחמה האמיתית בתאונות הדרכים?
האם תהייה אפלייה בין הנהגים, תיווצר אנדרלמוסייה, והכל... "בשיקול דעתם של שוטרי התנועה הכל כך מוערכים ברמת המישכל שלהם"? אכן כן.
מאחר והתחלתי מלא כוונות טובות להניח את האצבע על כמה שיותר נקודות אבודות לגורלנו המר באשר לקטל בדרכים, אבל התארכה היריעה עד כדי עייפות הקורא, אאלץ לסגור עניין בתימצות הנושא שטרם גובש לכדי הסבר ממצא:
באין משרד ממשלתי אחד ברור ומקצועי החובק ענייני התחבורה בישראל, כאשר השחיתות פושעת בנימי נבחרי הציבור, בהתעלמות אמצעי התקשורת מדיעות מקצועיות אלטרנטיביות למרואיינים הקבועים שהם למעשה האחראים להמשך הקטסטרופה, ובהמשך הזילזול ברמת האינטליגנציה של הנהגים הרשאים להחזיק רשיון אבל לא להחליט מה לעשות בתוך רכבם... אנו נהייה אותם אלה שימשיכו לקבור את מתיהם, ימשיכו לקחת את בני ביתם האהובים לבתי חולים ומכוני אישפוז, ורק הסלבריטאים הנפוחים מעצמם ומכספינו ימשיכו לחגוג על כרטיסי האשראי הבלתי מוגבל שלהם - אבל שלנו.
050-5206511
gabbai@012.net.il