זה באמת לא הקטע של לחפש אשמים או להטיח ביקורת כלפי הרשויות - ביקורת שמגיעה להן. זה גם לא הקטע של לרגש את הקוראים בתקווה כי משהו ישתנה. זהו עוד מאמר שבא לתת לכם כלים להתמודד, להבין, לפעול נכונה... ולא אכחיש שאני אכן מקווה שהביקורת תימצא כאן בין השורות ושהרגש יתעורר.
הבוקר השכימו אותי קום שלושת ילדיי: "אימא, פורים, קומי אימא".
"אבל חמש בבוקר עכשיו... יש זמן ילדים..."
"אימא קומי! פורים!" הם התעקשו.
קמתי.
למזלי, היום אינני חייבת להגיע למקום עבודתי בבית הספר - זהו היום החופשי שלי שמיועד בדרך כלל לדברים אחרים, כלומר; את חג פורים הזה יכולתי לחוות עם הילדים בלי הלחץ של להספיק להגיע בזמן לעבודה. הם היו נרגשים ושמחים הבוקר, מאושרים בתחפושות... זהו ללא ספק החג שלהם.
בשעה שבע וחצי הבית כבר היה ריק מילדים ואני נסעתי לדרכי, לפגישה בהדר. ירדתי מ"נווה-שאנן" כשאני נוסעת בדרך "יד לבנים" לכיוון צומת חליסה המפורסמת ובדרכי ראיתי ילדים בתחפושות, צועדים בשמחה לדרכם, את חלקם ליוו אימהות נרגשות לא פחות.
"חג פורים, חג פורים,
חג גדול לילדים..."
בדרך "יד לבנים" נרצחה השבוע אישה, אימא לחמישה ילדים קטנים בגילאים שלוש עד עשר. היא נרצחה על שום שבעלה חשד בה כי היא בוגדת בו. בעלה רצח אותה!
האם הכתובת הייתה על הקיר?
בוודאי שהייתה, ולא רק על הקיר, אלא שחור על גבי לבן בדוחות של גורמי הרווחה אשר התריעו בפני המשטרה על הרצח!
האישה הנרצחת אף הייתה במשטרה, אלא שלרוע מזלה: "היא לא התלוננה" - זו הייתה תשובתה של המשטרה ועוד אדון בכך בהמשך כדי להסביר לכלל הציבור כי על-פי סדר הדין הפלילי - היא, המשטרה, הייתה רשאית לפתוח בחקירה!
חמשת הילדים שאבא שלהם רצח להם את האימא - לא התחפשו הבוקר ואינני יודעת היכן ישנו הלילה ואם הם נמצאים זה עם זה או שפוזרו במוסדות או במשפחות אומנה.
הם בוודאי ישבו בלשכת הרווחה ומיררו בבכי כשהעובדות הסוציאליות לא ידעו מה לעשות קודם: למצוא להם מקום לינה לערב, לטפל בבכיים, לטפל בעוד עשרות נשים מוכות אחרות שהגיעו מפוחדות ללשכה...? גם הפסיכולוגים שנשלחו לטפל בילדים האלה... מה הם עשו? האם הם הורשו להיכנס לזירת הפשע שדם הנרצחת היה מרוח בה בכל מקום, כדי להוציא משם בובה או צעצוע מוכר שילווה את הילדים בלילה מחוץ לביתם ב"דרכם החדשה"? או שמא השוטרים לא הרשו להם להיכנס...?
חמישה יתומים וקהילה אתיופית שלמה בוכה היום במקום לשמוח בחג הפורים.
אז רק שתדעו את החוק: המשטרה כן פועלת ביוזמת עצמה ללא תלונה במקרים של עבירות פליליות!
ראו מה קורה כאשר אמצעי התקשורת מעוררים אותה (לדוגמה: בתוכנית "שידור חוקר"), או כאשר היא פועלת לאכיפת חוקי התנועה (כידוע עבירות תנועה הן עבירות פליליות), או כשמדובר ביוזמות למניעת סחר בסמים לרבות השתלת סוכנים סמויים... אלה פעולות שבוודאי שהן נעשות ללא קשר עם שום תלונה שהיא, לאמור; המשטרה בשגרת עבודתה כן פועלת ללא תלונות פורמאליות ולא יכולה להסתתר מאחורי טענה שבנושא כה מהותי הנחשב לשיא הפשע האנושי (רצח) - הייתה או לא הייתה תלונה!
להלן חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב 1982:
"סעיף 58: כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.
סעיף 59: נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם ע"פ תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה: אולם בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר עניין לציבור או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת עפ"י דין לחקור עבירה".
אבל מה... למשטרה אין כוח אדם... וכשתהיה ההינתקות והשוטרים יפעלו נגד המתנגדים להתנתקות... מה יהא על קורבנות הפשע (נשים וילדים) שיגישו תלונות על אלימות במשפחה...?
לידיעת המשטרה והציבור!!