זוכרים את המשבר ברשויות המקומיות לפני כמה חודשים? מה הייתם אומרים, לו היום קמו ראשי הערים ואומרים כדלקמן: "אמנם, בעקבות המשבר ניהלנו דיונים ארוכים ולבסוף הסכמנו להגיש תוכניות התייעלות, וכנגד זה התחייב האוצר להעביר אלינו כך-וכך מאות מיליונים. אבל עכשו, לנוכח ההינתקות, ההצבעה על תקציב המדינה וכו', החלטנו לנצל את המצב ולתפוס את הממשלה באשכיה, ואנו דורשים כעת את הזרמת האוצר באופן חד-צדדי, ללא קשר להתחייבויותינו". בדומה, בעבר הרחוק יותר כפה יוסי שריד, שר החינוך דאז, תוכנית הבראה על רשת החינוך "אל המעיין" של ש"ס. מה הייתם אומרים לו ניצלה אז ש"ס קוניונקטורה פוליטית, באופן דומה?
ודאי הייתם מגנים את כל אלה. לי אין ספק, שלפחות בטווח הרחוק, תגנו גם את בכירי האקדמיה בארץ, על התנהלותם בימים אלה. שהרי מעשיהם בפועל, הקפיצה האופורטוניסטית על הפגנות הסטודנטים, דינה ממש כדין הדוגמאות הדמיוניות הנ"ל. כי מה קרה פה, בעצם, בקיצור נמרץ? בעקבות הקיצוצים של האוצר, מהם נפגעו סקטורים רבים במשק, נחתם ביום ה-21 ליולי 2004 הסכם מתוקשר בין יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של האוניברסיטאות, פרופ' גרוסמן, לבין הממשלה, להזרמה כספית של 2.5 מיליארד שקל לאוניברסיטאות המחקר, במשך 5 שנים. זאת בכפוף להגשת תוכניות התייעלות. אוניברסיטת תל אביב פירסמה לאחרונה תוכנית "התייעלות" דרקונית שזכתה לגינויים מכל הכיוונים, גם בטורים אלה. ביום ד' לפני כעשרה ימים הפגינו הסטודנטים באוניברסיטה זו, גם כשותפים לביקורת העקרונית, וגם כביטוי למועקתם המצטברת מתנאי חייהם באוניברסיטה זו: כיתות "מפוצצות", תירגולים מבוטלים, דריסת הסגל הזוטר, ספריות מדולדלות, תאי שירותים מטונפים. ביום א' שאחריו יזמה ההנהלה (!) של האוניברסיטה הפגנת המשך, מלווה בשביתה, במה שנראה לה כ"ספין" גאוני של העתקת הזעם אל הממשלה. דבר זה נוצל כאמור, בעוד קמפוסים בארץ, תוך בלבול ומבוכה פנימית בקרב הסטודנטים, בנאומים מתלהמים של פוליטיקאים, הופעות תמוהות של אי-אלו ראשי אוניברסיטאות, והכרזה על שביתה כללית ביום ב' מצד ארגון הסגל האקדמי הארצי, "בשילוב ידיים עם אירגוני הסטודנטים למען הגדלת התיקצוב להשכלה הגבוהה" (לשון המועצה המתאמת של אירגוני הסגל).
עצותי, לאור זאת, הן כדלקמן:
א. להנהלת אוניברסיטת תל אביב, נשיא ומנכ"ל - התפטרו מיד! האוניברסיטה הזו לא נמשלת מזה 300 שנה ע"י הלורדים לבית רבינוביץ' או הברונים פון-לנגהולץ. המשבר הנוכחי פרץ בשל כשלונכם בתוכנית ההבראה, ובגללו בלבד. קריאת מאות התגובות בפורטלי החדשות הקוראים לכם לעשות כן, תעיד על שיפור האווירה הצפוי מן הצעד המתבקש, שיפור שעתיד להיתרגם לתמיכה חומרית באוניברסיטה. עומדות תלויות לחובתכם ההסתבכויות עד כה, בסכומי עתק: סחר הקרקעות בשייח' מוניס, בניית הפאר הגרעונית, וההפסדים בבורסה. בעיתוני סוף-שבוע זה היו שנזכרו בקופת השרצים הזו. "גורם באגף התקציבים באוצר" צוטט: "ההתנהלות שלהם גבלה ברשלנות פושעת... לא ברור לי איך רבינוביץ שרד אחרי דבר כזה".
ברור לכולם ש"כל עסק כלכלי שהיה מתנהל בצורה כזו היה דואג מזמן להחליף את שדרת הניהול הבכירה" (ציטוט נוסף מהעיתונות). רבותי, הציבור לא טיפש, ויש גבול. אל תבנו על זה שאתם חסינים בגלל שהאוניברסיטה היא מלכ"ר. זה עוד לא הועמד במבחן בית המשפט. ה"דיל" שמוצע לכם עכשו הוא ללכת לאלתר הביתה - לביתכם החם והנוח ולא חלילה לבית אחר.
ב. לסטודנטים - תלמידים יקרים! הסתבכתם, התפלגתם, התפתיתם להפגנות זרות, איבדתם ידיעה ממוקדת על מה הרעש, למה ומדוע דורשים אתם מחבריכם לבטל תורה הנקנית בכספם היקר. על גבכם חרשו חורשים: בהפגנה צעקו המפגינים (בין השאר) על השפלת קבלני הניקיון, וכנגד זה היגג ח"כ מתן וילנאי על האיום האיראני. הנואמים מיררו על חוסר השקיפות מצד ההנהלה, ניתוק הסטודנטים והסגלים מקבלת ההחלטות כך שכולם מפחדים מה מעבר לפינה - וחה"כ יולי תמיר גידפה כנגדם "ביבי שקרן". כמורה ותיק הצעתי אחת היא: תלמדו. תעשו שיעורים. לקראת הסיבוב הבא: איך לנהל מאבק מחושב, מתוכנן, יציב ומקצועי. וכל זה למה? כי הסיבוב הבא בוא יבוא, וזאת בדבר דרישה להעלאת שכר לימוד. אל תסמכו על הפוליטיקאים של היום. בשום פנים אל תבנו על ראשי האוניברסיטאות איתם צעדתם השבוע שלובי זרוע. אתם, השבים אל הקמפוסים משירות המילואים, לא קיבלתם עדיין את השיעור האחרון במקייאבליזם, בציניות מדינית. "אין מנוס", יצקצקו לכם. חכו ותראו.
ג. לעמיתי אנשי הסגל האקדמי - נציגנו הכריזו על שביתה כללית, ללא אסיפות והצבעה כמקובל. לא הועבר כנימוק שום שינוי באג'נדה שלנו. לפנינו, כאמור, אופורטוניזם זול, קפיצה מהמרת ופרועה על עגלה מזדמנת ומפוקפקת. זה פוגע בשמנו הטוב! זה פוגע במוניטין של המקצוע! זה מיתרגם לטווח רחוק להפסדים חומריים, בגלל אי-תמיכת הציבור. אדרבא - איבתו לתלמידי חכמים, שחכמתם סרחה. יש לבטל את השביתה - יעשו הסטודנטים מה שיעשו. אני לא אשבות: כל הסטודנטים שלי מוזמנים כאן לשיעור תירגול והעשרה שלא מן המניין, שאקיים ביום ב' בין 4 ל-7 בערב, בחדר הסמינרים של המחלקה שלי.
הכותב הוא חבר סגל המחלקה להנדסת-תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מסמך קורות-חיים של הכותב ניתן למצוא ב-
www.ie.bgu.ac.il/iem/showmember.asp?lec_key=34.
הכתבה אינה משקפת עמדה רשמית של אוניברסיטת בן-גוריון.