האיום האירני כולל פוטנציאל לא-קונבנציונלי ואיום בטרור ישיר ובעקיפין. האם אנו מסוגלים למנוע ולקדם את האיום? האם בכוונתם להשתמש ביכולותיהם? שאלת על האיום האירני וברצוני לענות בתמציתיות. כל זמן שאין בידם נשק לא-קונבנציונלי האיום הוא די-זניח פרט לנושא אחד אותו אזכיר בהמשך.
אם יהיה בידי אירן מספר מסויים של כלי-נשק גרעיניים וטילים בעלי טווח מתאים, האיום יהפוך להיות רציני ביותר. במיוחד כאשר אין בידינו בשלב זה אמצעי להתגונן בפני האיום. (אפילו החץ עדיין אינו מספיק יעיל). תאר לך שתיים-שלוש פצצות גרעיניות נופלות בגוש דן ובמפרץ חיפה כשכל אחת מהן תיגבה קרוב ל-100.000 קורבנות (בערך כמו בהירושימה ונגסקי) ותבין את סדר-הגודל של הסכנה.
תפקיד מערכת הביטחון הוא ליצור מערכת שתגן על האזרחים. תהליך פיתוח מערכות טכנולוגיות ומערכות מבצעיות "לוקח" משהו כמו 15 שנה, משך זמן שאירן יכולה לנצלו נגדנו. לכן אנו תומכים בכל המאמצים הבינלאומיים לעצור את הפיתוח. לצערי אינני יכול להבטיח לך שארה"ב תצא למלחמה נגד אירן כדי להגן עלינו לפני ואחרי הפצצות הראשונות.
שאלת האם אנו יכולים למנוע בתקיפה מקדימה שיגור טילים לפני שאירן תפתח יכולת גרעינית ויכולת שיגור.
המענה אינו שחור-לבן ואתחיל בהדגמה: כאשר מדינת ישראל תכננה להשמיד את הכור בעירק ב-1981, הטענה של המתנגדים הייתה שתוצאות המבצע יהיו עיכוב של הפיתוח הגרעיני בעירק ותו-לא. אלא שבטווח הזמן של עיכוב הפיתוח באה מלחמת המפרץ ב-1992 ואחריה מלחמת עירק ב-2003 והאיום העירקי התמוסס כליל בעתיד הנראה לעין.
לפי אותו הגיון, השמדת חלק ניכר מהמאמץ הגרעיני האירני יגרום לעיכוב ניכר שבמשכו עשויים להתרחש ארועים מהפכניים כמו הסכם בין אירן לבין הקהילה האירופית על ביטול הפרויקט (הסכם שנדון ביניהן כעת), מתקפה אווירית אמריקנית, מהפכה פנימית באירן, ועוד אירועים שאינני יכול לנחש כרגע. אומנם היכולת הישראלית אינה מושלמת ותלוייה בהסכמה של מדינות נוספות, ודי לחכימא ברמיזא, אך באם לא תהייה ברירה ייצאו למבצע גם כשסיכויי ההצלחה ומספר האבידות יישארו לא-ברורים.
האיום האירני השני שהבטחתי להתייחס אליו הוא איום הטרור, באמצעות "שליח" החיזבללה או "יד ראשונה". הטרור האירני מאיים על שגרירויות, על בתי כנסת ועל מרכזים יהודיים בכל העולם, האירנים כבר פוצצו שגרירות ישראלית בארגנטינה. האירנים שולחים משאבים ואמל"ח לחיזבללה. אינני יודע האם עקבת לאיזה טווח מגיעות הרקטות שבידיהם? הן יכולות להגיע עד חדרה ויש להם עשרות רבות מהסוג הזה. ודאי ידוע לך על שלוחות חיזבללה בשטחים שדירבנו והיו שותפות לפיגועים בהשראה אירנית.
איום החיזבללה מאיים "לחתוך" את תהליך ההידברות בינינו לבין הפלשתינים, את התהליך האיטי של הידברות עם סוריה ותהליך שלום אפשרי עם לבנון.
שאלת מה אפשר לעשות נגד הטרור? ובכן ישראל מנסה להרתיע ולסכל את פעולות הטרור של החיזבללה, להתכונן למתקפת רקטות (רק"ק בעגה המקצועית), ולהגן על יעדי פיגוע ישראלים ויהודים בעולם. היערכות נגד טרור אירני ישיר או באמצעות שליחים לא פחות קשה והרבה יותר מיידית מהאיום הגרעיני. איום הטרור אינו נמדד רק במספר הנפגעים אלא ביכולתו להפוך על פניו תהליכים מדיניים חיוביים מבחינת ישראל.
שאלת בתבונה האם האירנים מתכוונים לתקוף את ישראל? אין לי קשר ישיר למתרחש בחדרי-חדרים של המימשל האירני על-כן ביכולתי להעריך את הכוונות רק דרך פריזמה של התנהגות והצהרות אירניות. האיום הלא-קונוונציונלי על ישראל מופיע בנאומים של מנהיגות אירן בעיקר כתגובה על אמירות ספק מתלהמות ספק מרתיעות של המנהיגות שלנו. נראה לי כי מדיניות הצהרות מתונה יותר הייתה מרגיעה את המלל התקשורתי גם בצד האירני.
מדד ברור יותר הוא ניהול הטרור נגד ישראל. החיזבללה מתונים מאוד ומקיימים הפסקת-אש כמעט מוחלטת בגבול הצפון מזה ארבע שנים. לאחרונה אף הפחיתו את לחצם על החמאס לבצע פיגועים. גם בתחום הטרור ברחבי העולם בעידוד אירני חלה רגיעה וחוסר יוזמה כמעט מוצהר מצד אירן. עובדות אלו מחזקות הערכה על חוסר כוונה התקפית של אירן כלפי ישראל. עלינו להיות שבעי רצון, אך בעוד שפיתוח יכולות הוא תהליך ארוך הרי ששינוי כוונות עלול להיות תהליך קצר מאוד. לכן עלינו לקדם את פני היכולות האירניות בלי לחמם בהצהרות מתלהמות את כוונותיהם ההרסניות.
לסיום, תודה על שאלותיך שחייבו אותי לסדר את מחשבותי. האיום האירני הוא כפול ועלול להחמיר. אסור לשבת בחיבוק ידיים אך אין צורך לחשוב על ירידה מהארץ.